הרצאות על עולם העבודה- התפתחות כלכלית וטכנולוגית

ד"ר יעקב בן-עמי

 

על מיתוסים בעולם העבודה ועל שברם

אנחנו חווים בשנים האחרונות שינויים דרמטיים רבים בכל תחומי חיינו ואלו מעמידים בסימן שאלה אמיתות רבות אשר גדלנו על ברכיהן. תהליכי הגלובליזציה שינו את עולם המסחר, עליית האינטרנט שינתה את כל דפוסי הקניות והבילוי, עליית רמת החיים שינתה את כל הרגלי הפנאי, ועוד. בתוך כל הצונאמי הזה של השינויים רבים מאיתנו מתעקשים עדיין לראות בעבודה את העוגן היציב אשר סביבו נבנה את חיינו.

האומנם זה אפשרי? האם מי שמצטרף אל עולם העבודה במאה ה-21 יכול עדיין לצפות למקום עבודה אליו יגיע מידי יום בשעה 08.00 ויעזוב אותו בשעה 17.00? האם מקום העבודה יכול עדיין להבטיח ביטחון תעסוקתי? כמה מקומות עבודה יחליפו ילדינו במהלך חייהם הבוגרים? כמה מקצועות הם יחליפו?

בהרצאה נסקור את התמורות שעובר עולם העבודה ואת אלו שעדיין צפויות בו במהלך העשור הקרוב, נבחן את התנפצותם של המיתוסים על ברכיהם גדלנו ונשאל את עצמנו האומנם צריך לבכות את אובדנם. והחשוב מכל – נדון בשאלה כיצד להתמודד עם עולם העבודה החדש ולהצליח.

 

גלגולו של החוזה הפסיכולוגי בעולם העבודה

כולנו מכירים את החוזה המשפטי אשר נחתם בין צדדים כאשר רוכשים דירה, מתחתנים (כתובה ו/או הסכם ממון) ועוד. באופן דומה, כאשר מתחילים לעבוד בארגון נחתם עפ"ר חוזה אישי או שעובדים תחת הסכם קיבוצי, שניהם בעלי תוקף משפטי. מתברר שאין בהסכם משפטי זה כדי לכסות את כל ההתחייבויות של הצדדים להסכם והוא מתייחס אך ורק לקצה הקרחון של התחייבויות אלו.

כל מה שלא נכלל בהסכם הכתוב והחתום כדת וכדין מכוסה ע"י החוזה הפסיכולוגי וזה מהווה מעין תיאום ציפיות בין הצדדים. מתברר שאנשים מייחסים לחוזה הפסיכולוגי באופן מובהק משקל גדול הרבה יותר מאשר לזה בעל התוקף המשפטי.

ההרצאה תתמקד באפיוניו של חוזה זה בעולם העבודה ובשינויים המרתקים שחלים בו מאז תחילת המילניום השלישי.

 

מלכודת ההצלחה

מאז ומתמיד לימדו אותנו לחשוש מכישלון וזה אכן הפך למוטיב מרכזי בחיינו האישיים, המקצועיים והארגוניים. המציאות מלמדת שסכנות רבות אורבות לאנשים ולארגונים דווקא כאשר ההצלחה מאירה להם פנים וביצועיהם מרקיעים לשחקים. האיומים הגלומים בסכנות אלו מתממשים כאשר נשאבים ל"מלכודת ההצלחה". מה שמוביל אליה אלו ארבעת פרשי האפוקליפסה, הלא הם ארבעת ה"שינים": שגרה, שמרנות, שאננות ושחצנות.

הרצאה זו באה לסייע בהתמודדות עם ארבעת "השינים" ולהימנע מנפילה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.

 

כיצד הפכה ישראל למדינת הסטארט-אפ

היזמות הולכת ומבססת לעצמה מקום של כבוד בחברה המערבית ונתפשת כיום כאחד ממקורות העושר החשובים ביותר. בישראל נעה המטוטלת מיחס מבטל אל היזמות בראשית ימי המדינה ועד המצב העכשווי בו היזמים נתפשים כגיבורי תרבות.

כיצד התרחש השינוי? האם היתרון היזמי בישראל נמצא בסכנה? מה צריך כדי להפוך ליזם? כיצד יכולה המדינה לעודד יזמות? האם תיתכן יזמות נטולת סיכונים? כיצד נולד מיזם חדש? האם יש גבול ליזמות?

בכל אלה ועוד תתמקד ההרצאה אשר תעסוק ברמת הפרט, ברמת הארגון וברמת המדינה.

 

השפעת השינויים הטכנולוגיים על עולמנו

בניגוד לציפיות קודמות, לא יתרה מהפיכת הטכנולוגיה את האדם העובד ואף לא גרמה להפחתת כוחו. באופן מפתיע הובילו השינויים הטכנולוגיים דווקא להעמדתו של האדם העובד כגורם מרכזי בעשייה הכלכלית. למעשה, לראשונה מאז התחילה הפעילות הכלכלית בעולמנו, האדם העובד בארגון נתפש כנכס בעוד בעבר נהוג היה לראות בו מעמסה בלתי נמנעת.

ההרצאה תעסוק בשאלות הבאות: למה זה מחייב את המעסיקים? כיצד זה משליך על העובדים? כיצד ניתן לפתח ולטפח את ההון האנושי? כיצד ניתן לתרגם הון זה לעושר בשלוש רמות: המדינה, הארגון, והעובד?

 

תולדות ההתפתחות הכלכלית בעולמנו

הפעילות הכלכלית בעולמנו החלה לפני כעשרת אלפים שנה ועברה מאז תמורות רבות. ההרצאה תציג את התפתחותה של הפעילות הכלכלית כמחזה בארבע מערכות אשר כל אחת מהן נפתחת במהפכה דרמטית ובכל אחת מהן ניצב במרכז הבמה גורם אחר המהווה מקור של עושר למדינות, לפירמות ולפרטים.

המיקוד המרכזי בהרצאה הינו על העידן המרתק בו אנו עומדים כיום ועל מה שצפוי בפעילות הכלכלית בעתיד הנראה לעין.

 

ד"ר יעקב בן-עמי

סיים בהצטיינות יתרה דוקטורט בכלכלה ובמנהל עסקים ב-UP.

משמש מרצה באוניברסיטאות מובילות ובמקביל יועץ לארגונים ולתאגידים בארץ ובחו"ל.

שימש בעבר בתפקיד יו"ר מט"י (מרכזי טיפוח היזמות בישראל) ובתפקידי מנכ"ל בסקטור העסקי ובסקטור הציבורי.

סיים בהצטיינות יתרה דוקטורט בכלכלה ובמנהל עסקים ב-UP.

משמש מרצה באוניברסיטאות מובילות ובמקביל יועץ לארגונים ולתאגידים בארץ ובחו"ל.

שימש בעבר בתפקיד יו"ר מט"י (מרכזי טיפוח היזמות בישראל) ובתפקידי מנכ"ל בסקטור העסקי ובסקטור הציבורי.

*על מיתוסים בעולם העבודה ועל שברם

אנחנו חווים בשנים האחרונות שינויים דרמטיים רבים בכל תחומי חיינו ואלו מעמידים בסימן שאלה אמיתות רבות אשר גדלנו על ברכיהן. תהליכי הגלובליזציה שינו את עולם המסחר, עליית האינטרנט שינתה את כל דפוסי הקניות והבילוי, עליית רמת החיים שינתה את כל הרגלי הפנאי, ועוד. בתוך כל הצונאמי הזה של השינויים רבים מאיתנו מתעקשים עדיין לראות בעבודה את העוגן היציב אשר סביבו נבנה את חיינו.

האומנם זה אפשרי? האם מי שמצטרף אל עולם העבודה במאה ה-21 יכול עדיין לצפות למקום עבודה אליו יגיע מידי יום בשעה 08.00 ויעזוב אותו בשעה 17.00? האם מקום העבודה יכול עדיין להבטיח ביטחון תעסוקתי? כמה מקומות עבודה יחליפו ילדינו במהלך חייהם הבוגרים? כמה מקצועות הם יחליפו?

בהרצאה נסקור את התמורות שעובר עולם העבודה ואת אלו שעדיין צפויות בו במהלך העשור הקרוב, נבחן את התנפצותם של המיתוסים על ברכיהם גדלנו ונשאל את עצמנו האומנם צריך לבכות את אובדנם. והחשוב מכל – נדון בשאלה כיצד להתמודד עם עולם העבודה החדש ולהצליח.

* גלגולו של החוזה הפסיכולוגי בעולם העבודה

כולנו מכירים את החוזה המשפטי אשר נחתם בין צדדים כאשר רוכשים דירה, מתחתנים (כתובה ו/או הסכם ממון) ועוד. באופן דומה, כאשר מתחילים לעבוד בארגון נחתם עפ"ר חוזה אישי או שעובדים תחת הסכם קיבוצי, שניהם בעלי תוקף משפטי. מתברר שאין בהסכם משפטי זה כדי לכסות את כל ההתחייבויות של הצדדים להסכם והוא מתייחס אך ורק לקצה הקרחון של התחייבויות אלו.

כל מה שלא נכלל בהסכם הכתוב והחתום כדת וכדין מכוסה ע"י החוזה הפסיכולוגי וזה מהווה מעין תיאום ציפיות בין הצדדים. מתברר שאנשים מייחסים לחוזה הפסיכולוגי באופן מובהק משקל גדול הרבה יותר מאשר לזה בעל התוקף המשפטי.

ההרצאה תתמקד באפיוניו של חוזה זה בעולם העבודה ובשינויים המרתקים שחלים בו מאז תחילת המילניום השלישי.

* מלכודת ההצלחה

מאז ומתמיד לימדו אותנו לחשוש מכישלון וזה אכן הפך למוטיב מרכזי בחיינו האישיים, המקצועיים והארגוניים. המציאות מלמדת שסכנות רבות אורבות לאנשים ולארגונים דווקא כאשר ההצלחה מאירה להם פנים וביצועיהם מרקיעים לשחקים. האיומים הגלומים בסכנות אלו מתממשים כאשר נשאבים ל"מלכודת ההצלחה". מה שמוביל אליה אלו ארבעת פרשי האפוקליפסה, הלא הם ארבעת ה"שינים": שגרה, שמרנות, שאננות ושחצנות.

הרצאה זו באה לסייע בהתמודדות עם ארבעת "השינים" ולהימנע מנפילה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.

*כיצד הפכה ישראל למדינת הסטארט-אפ

היזמות הולכת ומבססת לעצמה מקום של כבוד בחברה המערבית ונתפשת כיום כאחד ממקורות העושר החשובים ביותר. בישראל נעה המטוטלת מיחס מבטל אל היזמות בראשית ימי המדינה ועד המצב העכשווי בו היזמים נתפשים כגיבורי תרבות.

כיצד התרחש השינוי? האם היתרון היזמי בישראל נמצא בסכנה? מה צריך כדי להפוך ליזם? כיצד יכולה המדינה לעודד יזמות? האם תיתכן יזמות נטולת סיכונים? כיצד נולד מיזם חדש? האם יש גבול ליזמות?

בכל אלה ועוד תתמקד ההרצאה אשר תעסוק ברמת הפרט, ברמת הארגון וברמת המדינה.

*השפעת השינויים הטכנולוגיים על עולמנו 

בניגוד לציפיות קודמות, לא יתרה מהפיכת הטכנולוגיה את האדם העובד ואף לא גרמה להפחתת כוחו. באופן מפתיע הובילו השינויים הטכנולוגיים דווקא להעמדתו של האדם העובד כגורם מרכזי בעשייה הכלכלית. למעשה, לראשונה מאז התחילה הפעילות הכלכלית בעולמנו, האדם העובד בארגון נתפש כנכס בעוד בעבר נהוג היה לראות בו מעמסה בלתי נמנעת.

ההרצאה תעסוק בשאלות הבאות: למה זה מחייב את המעסיקים? כיצד זה משליך על העובדים? כיצד ניתן לפתח ולטפח את ההון האנושי? כיצד ניתן לתרגם הון זה לעושר בשלוש רמות: המדינה, הארגון, והעובד?

* תולדות ההתפתחות הכלכלית בעולמנו

הפעילות הכלכלית בעולמנו החלה לפני כעשרת אלפים שנה ועברה מאז תמורות רבות. ההרצאה תציג את התפתחותה של הפעילות הכלכלית כמחזה בארבע מערכות אשר כל אחת מהן נפתחת במהפכה דרמטית ובכל אחת מהן ניצב במרכז הבמה גורם אחר המהווה מקור של עושר למדינות, לפירמות ולפרטים.

המיקוד המרכזי בהרצאה הינו על העידן המרתק בו אנו עומדים כיום ועל מה שצפוי בפעילות הכלכלית בעתיד הנראה לעין.

להזמנה ולפרטים נוספים:

טובה 052-7474121

דפנה 054-3979999

info@tarbutova.co.il

או מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם

נא למלא שם

נא למלא אימייל

נא למלא טלפון

Invalid Input