סדרת הרצגות: הרצאה כהצגה האמנות משחק היא!

טלילה יחיאל

 

 כתבתי את הרצגות היחיד שלי בנושאי אמנות ואדריכלות כדי להגיש לצופי את סיפור האמנות בניחוח דרמטי .מטרת ההרצגה לשזור את חווית האמנות בחוויות התיאטרון .כלי היצירה שלי הם

מברשות וצבעים, מפסלות וחימר משנות לימודי בבצלאל, ספרים ומילונים מהתואר השני שלי בתולדות האמנות.

במהלך ההרצגה אביט באמנות ובאדריכלות במשקפות להתבוננות ממרחקים קרובים ורחוקים , אדגיש את נקודות המבט החומרית, האסתטית והפילוסופית של כל יצירה.

 

הסמלים הישראליים הבונים את זהותנו

גרעינים באקורדיון, בולבול על אבטיח, קרמבו מעופף.

בהרצגה נתבונן בשינויים שעברו החפצים הנופים והדימויים המקודשים לחברה הישראלית.

האקורדיון, הצבר, והטרקטור  עיצבו את זהותנו וקיבלו משמעויות ופנים חדשות באמנות ובעיצוב העכשוויים. נכיר פסלים , ציורים ומוצרים המעשירים את השימוש המוכר והידוע.

מה אני רואה? על  ראיה ותעתוע באדריכלות ובאמנות מימי יוון ועד ימינו.

מה המשותף למקדש היווני, לתקרה מתקופת הרוקוקו ולציור של האמנים השייכים לזרם  האמנות האופטית? במאה העשרים ואחת עם התרחבותם של מדעי המוח אנו יכולים לתת תשובות מדעיות לתורתו של ויטרוביוס שנכתבה לפני אלפיים שנה. כיצד אדריכלים ואמנים ניצלו את ידיעותיהם כדי ליצור חוויות אסטטיות מעוררות השתאות המרחיבות את המושג אמנות.

הרצון להתגבר על מכשולים אופטיים וליצור אשליה של מראה הטבע הוא המשותף לציירי רומי ולאמנים המודרניים.

 

איך אדע בעודני ילד? זו חידה ............תיאורי הילדות באמנות הישראלית

הנשקף מבעד למראת הילדות הוא מושא ההתבוננות של מסע זה. נתבונן ביצירות המתארות את ילדותם של אמנים בעיני עצמם ואת האמנים המתארים את ילדיהם.

אבחן את הדילמות המתעוררות בהצגת תפקיד הילד הצעיר בחזון הציוני. אשאל מהי , הייחודיות של הצגת הילדות בחברה הקיבוצית?-ברגע האמת ובמבט רטרוספקטיבי.

היכל ועיר נדמו פתע

מהו ההיכל המודרני? כיצד תוכנן וניבנה בידי אדריכלים החופשיים מכוחות דת ושילטון? מהם דרכי הביטוי האדריכליות החדשות הנובעות מגלויים טכנולוגיים והנדסיים?

נשוטט בארצות המערב בכוונה להכיר את הבניינים המהווים אבני דרך בתולדות האדריכלות המודרנית.

בין אדמה אדמתי לחולות מידבר

מהם הדרכים בהם בחרו האמנים להאדיר את האדמה בתקופת הישוב ומהי נקודת מבטם עליה בימינו. החרמש והמגל התחלפו אבל אהבת האדמה והרצון לפארה עודם עימנו.

 

הללויה לאישה, הללויה לנשיות, הללויה ליצירתיות !!!

דימויי הנשים ששינו את ההיסטוריה כפי שהם מוצגים ביצירה של גו'די שיקאגו מסיבת ארוחת הערב.

מסיבת ארוחת הערב- יצירת אמנות מונומנטאלית המוצגת סביב שולחן אחד אותו יצרה וערכה אמנית אחת, לכבודן של תשע מאות תשעים ותשע הנשים שעשו היסטוריה.

יצירה  מרהיבה זו שיצרה האמנית ג'ודי שיקגו בשנות השבעים מהווה את התשתית הרעיונית לאמנות הפמיניסטית.

בהרצאה תוצג האמנית ג'ודי שיקאגו, שעבודתה המונומנטלית נחשבת ליצירת האמנות שהשפיעה על האמנות ברבע האחרון של המאה העשרים. העבודה מהללת ומשבחת את היוזמה והחכמה של נשים שהעזו לפרוץ, להנהיג, וליצור מהתקופה הפרה היסטורית ועד ימינו.

בהתבוננות בפרטים המרכיבים את היצירה נתוודע לנשים מתרבויות שונות, ליצירות מדעית וספרותית המהוות ציוני דרך בהיסטוריה.

מבנים שמתחפשים ומבנים שמגלים

מבני ציבור – פרלמנטים, מוזיאונים וספריות מייצגים תפיסות חברתיות. נבקר במבנים המציגים תפיסות עולם שונות באמצעות שימוש במרכיבים אדריכליים מגוונים. נשאל מה מספרים לנו המבנים המסתירים? ואילו מסרים מעבירים לנו המבנים המגלים?

 

פרימיטיביזם באמנות המודרנית

האמנות המסורתית ששימשה לפולחן באפריקה הגיעה לאירופה ולאמריקה החל מהמאה ה17. אמנים פוסט אימפרסיוניסטים ,ביקשו להם מקורות יצירה בתחילה התבוננו בעבודות העץ והקש ושילבו אותן ביצירותיהן. בשלב השני ניסו האמנים לפענח את סוד הקסם שבפשטות הצורות ובראו סגנונות ציור חדשים היונקים מאמנות זו.

 

חיים או תיאטרון?

אמנים שחיו ותיעדו את חוויות האימה ברגע האמת והתיאטרון- הדימיון שדמיינו את חייהם . אציג את הדילמות העולות בעקבות יצירתם של בני הדור והשני העושים שימוש ציני? פרובקטיבי? בדימויים הלקוחים משם.

 

צדפים מרחפים ופרחים מציצים -גאודי- הרוח והחומר ביצירתו.

גאונותו של האדריכל הספרדי אנטוניו גאודי ניכרת במבנים עתירי הדמיון שתכנן ובנה.גאודי ניחן ביכולת להפוך את המבנה לים עצום המלא בחיות וצמחים או לשדה קסום מלא בפרחים. אסקור את התנאים הפוליטיים והחברתיים שאפשרו לאמן להגיע לביטוי עצמי מורכב ועשיר.

 

על מדרכות של אמא תל אביב שירים בשדרות, בכיכר ובנמל תל אביב

הסימטה, המדרכה, הרחוב, הכיכר, הקולנוע, הגשר והנמל – הנוף העירוני מבעיר את האש הפנימית של המשורר. נכיר את הרעיונות שהנחו את מתכנני העיר פסליה ואמניה ואת והשירים שנכתבו לפארם.

 

טלילה יחיאל

בוגרת בצלאל, בעלת תואר שני באמנות מודרנית מאוניברסיטת תל אביב.

כתיבת עבודת מחקר " החלל המחנך הוא המקדש לעתיד העולם"  אודות הקשר בין מבנה (בניין) החטיבה הצעירה בבית הספר היסודי לבין התנהגות אלימה של לומדיה.

מנחי המחקר: פרופ' שלמה גיורא שהם ופרופ' משה צוקרמן. 

מרצה במכללת תלפיות במסלולים: אמנות הגיל הרך והסבת אקדמאים לאנגלית.

מרצה עצמאית בקתדרה במוזיאון ארץ ישראל, הקתדרה בנתניה והקתדרה ברעננה.

בהשתלמויות מורים בפסג"ה ברמת גן והרצליה. במכללת אחווה ובבית יציב בבאר שבע.

להזמנה ולפרטים נוספים:

טובה 052-7474121

דפנה 054-3979999

info@tarbutova.co.il

או מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם

נא למלא שם

נא למלא אימייל

נא למלא טלפון

Invalid Input