סוד הקסם הקולנועי

אייל בורס

 

  •  כל ההרצאות פרונטליות ומקוונות (זום), בעברית ובאנגלית

לחיות או למות באנטבה: מיתוס וזיכרון

"לחיות או למות באנטבה" הוא סרט תיעודי סוחף על חטיפת מטוס אייר פראנס בשנת 1976 ופעולת החילוץ של צה"ל, דרך עיניו של האחיין של אחד השבויים שנהרגו במהלך הפעולה.

הסרט עוקב אחר האירועים יום אחר יום וחושף סיפורים מפתיעים ופחות מוכרים, תוך שהוא מאיר באור חדש את סיפורם של אותם נוסעים שלא שרדו את המשבר. מבט רגיש ומרתק על אותם אנשים שעבורם הרגע ההרואי ביותר של מדינת ישראל מהווה את טרגדיה משפחתית. תוך צפייה בסצנות מתוך הסרט, נחקור זיכרון, זהות ומיתוסים בחברה הישראלית.

חברי הכיתה של אנה פרנק: היהודי בקולנוע ההולנדי

על מנת להבין את האירועים בחייה של אנה פרנק, יש לשמוע את הקולות של הילדים שחיו איתה וזוכרים אותה. "חברי הכיתה של אנה פרנק" הוא סרט מעורר השראה על חברי הכיתה לשעבר של אנה פרנק והאופן שבו הם הגיבו לכיבוש הנאצי בהולנד.

הסיפור שלהם לא מועבר רק דרך ראיונות ודיונים אלא גם דרך היומנים האישיים שלהם עצמם מהתקופה וחומרים ארכיונים נדירים. תוך צפייה בסצנות מן הסרט, נחשף למבט נועז ומאיר עיניים על הגישות השונות של הולנדים לשואה ולדימוי של היהודי בקולנוע ההולנדי.

הצבר בראי הקולנוע

המונח צבר מתייחס לכל יהודי אשר נולד בישראל. מקור המונח בשנות השלושים של המאה העשרים והוא רומז על צמח מדברי קוצני וחזק עם בעל עור עבה, אשר מסתיר חלק פנימי מתוק ורך. תוך צפייה בסצנות מתוך הסרטים "זאת היא הארץ" (1935), "גבעה 24 אינה עונה" (1955), "הם היו עשרה" (1960), "הוא הלך בשדות" (1967), "מבצע יהונתן" (1977) וסרטים נוספים מהמאה ה-21, נחקור את האבולוציה של היהודי הישראלי שהוא לכאורה קשוח מבחוץ אך למעשה עדין בפנים.

דמות "האחר" בקולנוע הישראלי

נוכחותם של אחרים, זרים, שונים בקולנוע הישראלי איננה תופעה חדשה. בקולנוע הלאומי של שנות החמישים והששים היה תפקידם העיקרי של האחרים הזרים לשמש עדים למפעל הציוני ולאשר את קיומו. לעומת זאת, הקולנוע הישראלי הביקורתי של שנות השמונים ערער על תמיכתם של האחרים הזרים בזהות היהודית המתחדשת ושם אותה ללעג ולקלס. בקולנוע של שנות התשעים מטשטשים הגבולות בין הגלות למולדת ובין האני לאחר. בראשית האלף החדש נראה כי נוכחותם הדומיננטית של האחרים הזרים בקולנוע קשורה בפרידה של הקולנוע הישראלי מן האתוס הלאומי.

  • אופציה לסדרה של 12 הרצאות

סופרמן היהודי: מקורותיו היהודיים של גיבור העל

בצל שנת השמונים להיווצרה של דמות הקומיקס של סופרמן, נכיר את מקורותיו היהודיים של בכיר גיבורי העל. האם יכול להיות שמאחורי גיבור העל המסייע לאומללים ונדכאים על פני הגלובוס כולו עומד מיתוס יהודי? סופרמן נוצר על ידי שני יהודים, בנים למהגרים ממזרח אירופה לארה”ב, מעמד שהשפיע על דמות שמחליפה זהויות, בבית היא אדם אחד ובחוץ דמות אחרת, בדומה למצבם של יהודי ארה”ב בשנות השלושים של המאה העשרים- היהודי שצריך להסתיר את יהדותו בחוץ. 

הסרט האנטישמי מכולם

הסרט “היהודי הנצחי”, סמל האנטישמיות הנצחית מבית מדרשו של גבלס, מציין 80 שנה להפקתו. מה נותר מהמוטיבים שבו בעולם הקולנוע העכשווי? יוסף גבלס, שר התעמולה בגרמניה הנאצית, ניצח הן על התערוכה והן על הסרט “היהודי הנצחי”. מדובר בביטוי הכי קיצוני ובוטה של אנטישמיות שהיה אי פעם בקולנוע – סרט כזה לא היה יכול לצאת לפני המשטר הנאצי או אחריו. מדובר בדימויים שנותרו וחלחלו עד ימינו.

היהודי בקולנוע ביידיש

קולנוע היידיש יצר כ-160 סרטים ונהנה מתור זהב קצר בשנות ה-30 של המאה העשרים, אך מאז פרוץ מלחמת העולם השנייה כמעט וחדלה יצירת סרטים בשפה היידית. נדון בהרצאה בסרטים אילמים כמו “לחיים” משנת 1911 ו”מזל יהודי” משנת 1925 וסרטים מדברים כגון “אידל מיטן פידל” ו”הדיבוק”, שניהם משנת 1937. נסיים עם הסרט “רחוב הסטר” משנת 1975 שמוכיח שהיידיש לא נעלמה כליל מהקולנוע.

היהודי בקולנוע המזרח תיכוני 

נקודות החיבור והשבר בין היהודים לסביבתם במזרח התיכון כפי שהן באות לידי ביטוי בקולנוע. הסטריאוטיפים, המפתיעים לעתים, והדימויים השונים שעברו היהודים בקולנוע הערבי. האם ישנם הבדלים בין מדינה למדינה? האם ישנה השפעה של נסיבות היסטוריות? איזה כוח פוליטי חברתי היה לקהילות היהודיות השונות? איך יחסי המדינה עם מדינת ישראל השפיעו על הסרטים? והאם דמות היהודי בסרטים היא בהכרח דמות ה"רע" כמו שנהוג לחשוב?

  • אופציה לסדרה של 5 הרצאות 

טריקים קולנועיים לשיווק באינטרנט

הרצאה זו תעסוק במאפיינים המושכים תשומת לב בעולם הקולנוע והאינטרנט. נתייחס לשני אלמנטים המוכרים כמושכים תשומת לב בעולם הקולנוע: ניגוד בין אור לצל ושימוש בצורות גאומטריות. נבחן אם קיים קשר בין השימוש בניגוד בין אור וצל ובצורות גיאומטריות בסצנות קולנועיות ובאתרי אינטרנט לבין משיכת תשומת הלב של הצופה והגולש. ההרצאה עשויה להתאים לאנשי שיווק ועיצוב אתרים להבין כיצד ניתן למשוך את תשומת לב הגולש באתריהם, ולבחון את הכדאיות בהכנסת העקרונות הלקוחים מן הקולנוע למגרש הביתי שלהם. זאת ועוד, תוצאות המחקר עשויות לעזור לאנשי השיווק ומעצבי האתרים לנבא לאן הגולש יסתכל, ועד כמה חזקה השפעתו של אלמנט מסוג אחד לעומת אלמנט מסוג אחר.

סוד הקסם של המוסיקה והפסקול בקולנוע

אחד הכלים שמסייעים לשאוב צופים לתוך עלילת הסרט היא המוסיקה. המוסיקה בסרטים משמשת להעביר לצופה רגשות, מסרים חבויים, סוגי אווירה, מצבי רוח ורמזים מתרימים. המוסיקה יכולה להעצים את החוויה, לחזק את הרגש ואת הסיפור ואף את האמינות של המצבים, התקופות וההתרחשויות שנראות על הבד בכל סצנה. הפסקול הקולנועי לא מורכב רק ממוסיקה אלא את כל מה שנשמע בסרט, כולל דיבורים, רעשים ועוד.

קולנוע תיעודי כחקירה בלשית

האם המשותף בין ז'אנר הקולנוע התיעודי והעלילתי רב מן המבדיל ביניהם? האם קולנוע תיעודי מציג את המציאות כהווייתה או שמא הוא איננו המציאות, אך יכול להיות אובייקטיבי? הרצאה על מאפייני הקולנוע התיעודי והחקירה התיעודית.

יזמות ויזמים בראי הקולנוע

סרטי קולנוע כגון "הזאב מוול סטריט", "ג'רי מגוויר" ו"ארין ברוקוביץ'" מציבים במרכזם יזמים ויזמות. משום שסרטי קולנוע נוטים להתמקד ברגשות, דילמות מוסריות ומערכות יחסים, הדגש בסרטים אלה הוא על מנהיגות ועבודת צוות.

הקולנוע הסובייטי

הקולנוע הסובייטי כולל את סרטי הקולנוע שהופקו בברית המועצות. כיוון שרוב תעשיית הקולנוע נשלטה על ידי המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, אלו התאפיינו בדרך כלל באסתטיקה וערכים של ריאליזם סוציאליסטי. כמו בתחומי אמנות אחרים, הכתיבה הדוקטרינה המרקסיסטית-לניניסטית את הגישה לפיה מעשה האמנות אינו נובע מהשראה או כישרון של יחידים, אלא מציית למספר כללים, הניתנים ללימוד שיטתי-מדעי. גישה זו הובילה לפיתוח גישות דידקטיות ללימוד וייצור סרטים.

הקולנוע הגרמני

הקולנוע הגרמני הוא קולנוע ותיק ורב השפעה. הקולנוע הגרמני תרם תרומות אמנותיות וטכניות רבות לתעשייה, במיוחד בין השנים 1932-1918 בימי רפובליקת ויימאר. בניגוד למערכות קולנוע לאומיות אחרות אשר התקיימו במערכת פוליטית קבועה ורציפה יחסית, עברה גרמניה זעזועים רבים בתהליך לגיבוש זהותה אשר השפיעו רבות על פיתוח הקולנוע במדינה.

סרטיו של אורסון ולס: "האזרח קיין" ו"מגע של רשע"

אורסון ולס היה אחד מבמאי הקולנוע האמריקאים הגדולים בכל הזמנים, בנוסף להיותו במאי תיאטרון, שחקן, תסריטאי, צייר, שדרן רדיו וקוסם. סרטו הראשון, האזרח קיין (1941) וסרטו ההוליוודי האחרון מגע של רשע (1958) הם ציוני דרך חשובים בתולדות הקולנוע העולמי.

סרטי המתח של אלפרד היצ'קוק: "פסיכו", "חלון אחורי" ו"ורטיגו"

אלפרד היצ'קוק היה במאי קולנוע, אמן סרטי מתח ואימה, ומפיק סרטים אנגלי. היצ'קוק טבע את חותמו על התעשייה, ונחשב לאחד מגדולי במאי הקולנוע של כל הזמנים.

סרטי הראווה ההוליוודיים: מ"חלף עם הרוח" עד "לורנס איש ערב"

הסרט חלף עם הרוח משנת 1939, המבוסס על רומן באותו שם מאת מרגרט מיטשל ובוים על ידי ויקטור פלמינג, נחשב על ידי רבים לאחד הסרטים האהובים והטובים ביותר אי פעם. הוא זכה להצלחה גדולה מיד עם צאתו, עם הכנסות חסרות תקדים ועשרה פרסי אוסקר. עד היום, בהתאמת מחירי הכרטיסים לאינפלציה, זהו הסרט עם ההכנסות הגבוהות ביותר אי פעם. לורנס איש ערב, סרט היסטורי אפי משנת 1962, מבוסס על סיפור חייו של תומאס אדוארד לורנס בתקופת מלחמת העולם הראשונה ועל ספרו האוטוביוגרפי. את הסרט ביים דייויד לין והפיק סם שפיגל. הסרט נעשה בקנה מידה גרנדיוזי ומפואר למרות תקציב הפקה דל.

ייצוג השואה בקולנוע העלילתי והתיעודי

סרטים מסוגות שונות התייחסו לנושא השואה: מסרטי השחרור שצולמו על ידי חיילי בעלות הברית, דרך יומני הקולנוע וסרטי תעמולה והסברה חינוכית, עד לסרטים דוקומנטריים ועלילתיים. לביטויים השונים של השואה בסרטים אלה הייתה השפעה ניכרת על עיצוב זיכרון השואה. יוצרים שעסקו בנושא זה התמודדו עם שאלת הייצוג, היה עליהם לבחור סיפור-תסריט, סוגה וסגנון שישרתו את הטקסט הקולנועי.

דמות היהודי בקולנוע: מכשף, קורבן וגיבור

דיון בדמות היהודי בקולנוע, מנוכל ומכשף בסרטים כגון "הגולם: כיצד הוא בא לעולם" ו"היהודי זיס", דרך קורבן בסרטים כמו "הפסנתרן" ו"רשימת שינדלר" וכלה כגיבור בסרטים כמו "התנגדות" ו"הדיקטטור הגדול".

גבריות צבאית ודמות הלוחם בקולנוע הישראלי

שתי הנחות עומדות בבסיס ההרצאה: ראשית, ההנחה שהצבא מסייע להבין מיהו הישראלי: דיון בייצוג הלוחם חשוב משום ששירות צבאי הוא חלק אינטגראלי מהישראליות. במידה רבה, להיות ישראלי משמעו להיות חייל, לוחם. הנחה נוספת היא כי סרטים, וסרטי מלחמה בפרט, מבטאים זהות לאומית. בהרצאה נסקור את ייצוג הלוחם בחמישה סרטי מלחמה ישראלים- "הוא הלך בשדות", "מבצע יהונתן", "אוונטי פופולו", "החיים ע"פ אגפא", "יוסי וג'אגר" ו"גבעת חלפון אינה עונה".

סוד הקסם של סרטים היסטוריים-תקופתיים

הדרמה ההיסטורית היא ז'אנר בו סיפורים מבוססים על אירועים היסטוריים ואישים מפורסמים. חלקם הם למעשה דוקו-דרמות שמנסות לתאר בצורה מדויקת אירוע או ביוגרפיה היסטורית ככל שהמחקר ההיסטורי מאפשר. דרמות היסטוריות אחרות הן עלילות בדיוניות שמבוססות על בני אדם אמיתיים ומעשיהם (למשל "לב אמיץ"). 

דמות הערבי בסרטים ישראלים: "הם היו עשרה", "אוונטי פופולו" ו"עג'מי"

השתקפות הערבי בקולנוע הישראלי מאויב מרוחק ואילם לדמות חיובית, אנושית ואקטיבית יותר. 

ייצוג נשים בקולנוע הישראלי

סרטים ישראליים מוקדמים נמנעו מלהציג את האישה כסובייקט או מיקמו אותה בשוליים החברתיים, המקצועיים והמשפחתיים. לרוב זהותה של האישה בסרטים אלה נגזרה מהאיש שלצידה עמדה ("הם היו עשרה"). דמות של אישה מורכבת יותר מופיעה בקולנוע האישי של אמצע שנות ה-70 ("מיכאל שלי") בסרטיה של הבמאית מיכל בת-אדם ("בן לוקח בת") ובאוטוביוגרפיות הנשיות מסוף שנות ה-80 ואילך ("הקיץ של אביה").

רפואה על סף התבונה

ייצוג הקשיים והדילמות של אנשי רפואה בזמן מלחמה בקולנוע. העניין ההיסטורי בסרטי מלחמה שעוסקים ברפואה נובע הן מהדעות שהם מציעים והן מהעובדות שהם חושפים. סרטי מלחמה שעוסקים ברפואה מביאים תובנות על האווירה ששררה בבתי חולים בתקופות שונות בהיסטוריה. מעבר לכך, סרטים אלה מרמזים על היחס והתחושות האנושיות לגבי שירותי הבריאות, האשפוז והרפואה באותן תקופות.

  • מתאים במיוחד לכנסים רפואיים/קופות חולים

רפואה מעבר לטוב ולרוע

השפעת האקלים החברתי התחרותי של סוף המאה העשרים על העיסוק הרפואי המסורתי ומגבלות הטיפול הרפואי הקונבנציונאלי בתנאים של ניוון עירוני כפי שהדבר בא לביטוי בקולנוע (סרטים כגון "לגעת במוות", "בית חולים" ועוד).

  • מתאים במיוחד לכנסים רפואיים/קופות חולים

הקיבוץ בראי הקולנוע

השינויים שהתרחשו בקיבוץ במהלך השנים, הביאו לשינוי ניכר באופן ייצוגם בקולנוע הישראלי. הקולנוע הישראלי עד שנות ה-60 הצטייר כקולנוע מגיוס המסקר את הקיבוצים באופן אוטופי, עם כל מגוון הייצוגים שהמדינה הציבה לעצמה, כמטרה, להעביר לעם ישראל. בשנות ה-60 ועד ה-80 הקולנוע הישראלי מציג סרטים המגוללים את סיפורם של צעירים בתל-אביב ולכן דמות הצבר הקיבוצניק, נעדרת מהייצוג בקולנוע הישראלי. בעקבות המהפך פוליטי ב1977, הקולנוע הישראלי שב לייצג את הקיבוץ באופן ביקורתי יותר.

קולנוע איראני

הקולנוע האיראני החדש שהתפתח בתנופה אחרי המהפכה האסלאמית (1979) ופרץ לתודעה המערבית והבינלאומית בפסטיבלים רבים, הוא מהבולטים, מהמקוריים ומהזוכים להערכה בין הזרמים הקולנועיים של "העולם השלישי". נתמקד בבמאים איראניים אישיים הנמצאים בצומת שבין המסורתי והמודרני, והמתמודדים בחייהם וביצירותיהם עם מסגרות שלטוניות, דתיות, חברתיות ומשפחתיות סמכותיות, המשעבדות את הפרט והמגבילות את חירותו ואת חופש הביטוי והיצירה שלו.

קולנוע דרום אמריקאי 

אבני דרך בתולדות הקולנוע הלטינו-אמריקני משנות ה-30 ועד ימינו במדינות השונות, הן בתעשיות הגדולות והמפותחות יותר כמו אלו של מקסיקו, ברזיל וארגנטינה, והן באלו האחרות כגון קובה, צ'ילה, בוליביה ועוד.

סרטיו של אמיר קוסטריצה

אמיר קוסטריצה הוא במאי, שחקן ומוזיקאי סרבי ששניים מסרטיו זכו בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן. נתמקד בקומדיות האבסורד שלו "חלום אריזונה", "חתול שחור, חתול לבן" ו"שעת הצוענים".

קולנוע יפני

תעשיית הקולנוע היפני, אשר קיימת כבר למעלה מ-120 שנה, היא אחת מתעשיות הקולנוע הפורות ביותר בעולם ונחשבת לחמישית בגדולה כיום. שמה של תעשיית הקולנוע היפנית הולך בד בבד עם שמות כמה מהבימאים החשובים בהיסטוריה של הקולנוע. הדור החדש מציג בפנינו סיפורים פנים כשווים שאינם נשענים על רומנטיזציה או מיתיות של התרבות היפנית, אלא מתמודדים עם סיפורים עכשוויים, חיי היום יום וטיפול בבעיות חברתיות מקומיות.

הקומדיה הרומנטית

קומדיה רומנטית היא קומדיה בעלת מאפיינים ברורים של רומנטיקה, כאשר העלילה מאופיינת בקלילות, בהומור ובהתמקדות באהבה וברומנטיקה. רובן של הקומדיות הרומנטיות מסתיימות בטוב כאשר גיבורי העלילה משיגים את מושא אהבתם. בקומדיה רומנטית טיפוסית, שני האוהבים יהיו צעירים, חביבים שכאילו נועדו להיות יחד, אך מחסומים מורכבים מונעים את איחודם. חתונה כסיום שמח לעלילה, אופיינית בחלק גדול מהקומדיות הרומנטיות. ננתח סצנות מסרטים כגון "שייקספיר מאוהב", "חמים וטעים", "כשהארי פגש את סאלי" ועוד.

קולנוע הולנדי

לא רק בשנותיו הראשונות של הקולנוע בהולנד, אלא במחצית הראשונה כולה של המאה ה-20 הממשלה ההולנדית לא התייחסה לסרטי קולנוע כאל אומנות לגיטימית, אלא כאל הרסנית לערכי הציבור, וצמצמה את מעורבותה לצנזור. כתוצאה מכך, הסרטים הדומיננטיים בבתי הקולנוע היו הוליוודיים, ולא התפתחה מסורת איתנה של קולנוע דובר הולנדית. בין שחרור הולנד ב-1945 והקמת האקדמיה ההולנדית לקולנוע ב-1958, יוצג הקולנוע ההולנדי בעיקר על ידי במאים דוקומנטריים. הקמת האקדמיה הייתה אבן דרך חשובה בהגעת קולנוענים חדשים כמו פול ורהובן ששאפו לדחוק את הדימוי הדוקומנטארי של הולנד כמדינת תעלות, גבינות ופרחים. 

קולנוע בוליוודי

בוליווד הוא הכינוי הלא פורמאלי שהוענק לתעשיית הקולנוע הפופולארית של הודו, זו המוכרת גם לנו כ"קולנוע הודי" שבמשך שנים זכה להצלחה מסחרית גדולה בישראל. ב-1913 יצא לאקרנים הסרט הבוליוודי הראשון, "ראג'ה הארישצ'נדרה", שהיה סרט אילם, שכל הדמויות המשחקות בו שוחקו על ידי גברים. בשנת 31' החל הקולנוע ההודי לדבר ובסוף שנות ה-50 הוא אף החל לשיר, ומאז נדמה שלא הפסיק. עשרות אלפי סרטים הניבה התעשייה הזאת. צבעוניותם של הסרטים והמוסיקליות והמלודרמטיות שלהם היוו את מקור המשיכה העיקרי שלהם וקהל הצופים התמוגג ומילא את אולמות הקולנוע.

קולנוע ערבי

התפתחות הקולנוע בעולם הערבי מאז הופעתה במאה ה-19 עד ימינו, ממצריים, ה"הוליווד של הקולנוע המזרח תיכוני" ועד ארצות המגרב והמפרץ הפרסי, תוך הדגשת ציוני דרך החשובים ביותר ותוך כדי הצגת חשובי הבמאים כמו יוסף שאהין, מוסטפה אל עקאד ואחרים.

סוד הקסם של סרטי וולט דיסני

וולט דיסני היה מפיק סרטי אנימציה, אנימטור, מקים פארק השעשועים המפורסם "דיסנילנד" ומייסד החברה הרווחית הקרויה על שמו. דיסני היה מועמד 59 פעמים לפרס אוסקר וזכה ב-22 פרסים, ארבעה מהם בשנה אחת. כל אלו הם שיאים שטרם נשברו. מאחורי השמחה והפנטזיה שדיסני מוכר לנו, מסתתרת דמותו האמיתית של וולט, מלאת סתירות וקשוחה, ובעיקר רחוקה מאד מאבקת פיות קסומה. בהרצאה זו נגלה מה איך נולד מיקי מאוס, כמה סוגים שונים של אנימציה קיימים ולמה דיסני היה הבוס הכי קשוח בעיר.

המשטרה בראי הקולנוע ההוליוודי

הוליווד מנהלת פרשיית אהבים עם השיטור מאז ההופעה הראשונה של "שוטרי קיסטון" ב-1912 (בין השאר בכיכובו של צ'ארלי צ'אפלין), דרך דרמות משטרה כגון "סודות אל איי" ו"קופלנד" ב-1997 וכלה בתיאור מהומות מנקודת מבטם של שוטרים בסרט "דטרויט" ב-2017. ההרצאה בוחנת את האופן בו דימוי המשטרה בקולנוע ההוליוודי השתנה במהלך הזמן.

השוטר בקולנוע הישראלי

מ"השוטר אזולאי"(1970), דרך "החיים על פי אגפא" (1992) וכלה ב"עג'מי" (2009), איש החוק בקולנוע הישראלי משקף את הפערים בחברה תוך שהוא מנסה לשמר את הסדר הקיים.

קולנוע איטלקי

בחינה של יוצרים, סגנונות ותמות בקולנוע האיטלקי. מתחילת שנות ה-50 במאים כגון פליני ואנטוניוני הציעו דרכים, לכאורה א-פוליטיות, לבחינת היחס בין תודעה ומרחב. משנות ה-60 האישי והפוליטי נשזרו - בין אם בהקשרים דתיים, מרקסיסטים ומיתיים (פאזוליני) או פסיכואנליטיים ומיתיים (ברטולוצ'י)

קולנוע צרפתי

יש הטוענים כי תקופת הזוהר של הקולנוע הצרפתי הייתה בשנות השישים, בימי הגל החדש הצרפתי. הניסיון לבחון את גבולות שפת הקולנוע תוך כדי הצבת אלטרנטיבה ראויה לקולנוע ההוליוודי הוליד זרם שהשפיע על הקולנוע המערבי כולו. אך השנים חלפו והקולנוע הצרפתי שקע בניסיונות להמציא מחדש את ה"גל החדש" ללא הצלחה יתרה. חמישים שנה אחרי הפריצה הגדולה של הקולנוע הצרפתי, ניתן לומר שהוא שוב על המפה אלא שזהותו ועלילותיו שונות

 

אייל בורס

הוא יוצר סרטים, חוקר ומרצה לקולנוע. לבורס תואר ראשון במדע המדינה ופילוסופיה, תואר שני מעשי ותואר שני עיוני בלימודי קולנוע וטלוויזיה וכתב את עבודת הדוקטורט שלו בנושא "היהודי בקולנוע ההולנדי". משנת 2011 משמש בורס ראש מסלול קולנוע וטלוויזיה בבית הספר לתקשורת של אוניברסיטת אריאל ומ2018 יו"ר המועצה הישראלית לקולנוע.

בורס הפיק וביים את הסרטים הדוקומנטריים "חברי הכיתה של אנה פרנק" ו"לחיות או למות באנטבה" שהוקרנו בפסטיבלי קולנוע רבים ברחבי העולם. בורס מדבר שוטף עברית, אנגלית והולנדית ומתראיין לעתים קרובות באמצעי תקשורת שונים בארץ ובעולם.

להזמנה ולפרטים נוספים:

טובה 052-7474121

דפנה 054-3979999

info@tarbutova.co.il

או מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם

נא למלא שם

נא למלא אימייל

נא למלא טלפון

Invalid Input