הרצאות חווייתיות על החיים מבעד לעדשת המצלמה

תמר סצמסקי

 

איך התחיל הכול?

הולדת הצילום, הטכניקות הראשונות והצילומים הראשונים

 זהו הצילום הראשון שצולם בשנת 1826 ונשמר. יוצרו הוא ניספור נייפס, וזמן החשיפה היה 8 שעות(!) .

ההרצאה סוקרת את הטכניקות והטכנולוגיות הצילומיות מ-1839 - שנת הולדת הצילום - ועד אמצע שנות ה-50 של המאה ה-19, ועונה על שאלות כגון: איך הצליחו לקצר את זמן החשיפה, מתי התחילו לצלם בני-אדם, וכיצד משתמשים צלמים עכשוויים בטכניקות מן המאה ה-19 

 

האלבום המשפחתי

טריש מוריסה מנסה להעריך מחדש את היחסים במשפחתה, דרך התבוננות בצילומי משפחה ישנים.

בשיתוף פעולה עם אחותה הגדולה היא משחזרת צילומים ישנים, ובעזרת הבגדים, שפת הגוף וההעמדה היא מתייחסת למורכבות העולה מסוג הצילום הזה ומנסה לברר את המשמעויות הפסיכולוגיות החבויות במשפחה.

בצילומי משפחה רבים יש מסרים משניים שמובנים בדרך כלל רק למצולמים: מי עומד בתמונה ליד מי? מי נעדר? מי צילם את התמונה? ההרצאה תבדוק כיוונים שונים של עבודות צילום המתייחסות לצילומי האלבום המשפחתי.

 

"להיות בזמן הנכון במקום הנכון"

סוגיית הזמן בצילום

 

את הצילום הזה צילם ELLIOTT ERWITT   בפריז.

ההרצאה בודקת דרכי ביטוי שונות להתייחסות הצילום למושג הזמן. מה מאפיין את הז'אנר של צילומי החטף ? מהו 'הרגע המכריע'? וכיצד הוא בא לידי ביטוי אצל צלמים שונים, ובאילו עוד כיוונים מתמודד הצילום עם שאלת הזמן.

 

 

צילום אינטימי

 

 הצלמת נאן גולדין מתעדת שנים רבות את חייה האישיים ביותר ואת חיי "משפחת החברים" הקרובים שלה. בצילום המופיע פה היא צילמה את עצמה אחרי שהוכתה על ידי בן-זוגה.

ההרצאה מעלה לדיון כמה מהסוגיות החשובות המאפיינות סוג צילום כזה.  מהו הגבול של האינטימיות האפשרית, והאם כל דבר ראוי לחשיפה? מה מאפיין צילומים כאלה מבחינה חזותית? מתי התחילו לעסוק בנושאים אינטימיים בצילום ולאלו מטרות?

 

צילומי המלחמה הראשונים ותחילת הצילום התיעודי

בשנת 1855 יצא הצלם רוג'ר פנטון מאנגליה לחצי-האי קרים כדי לתעד את המלחמה שם. צילומיו הם הצילומים הראשונים המתעדים מלחמה.

מה מאפיין את ראשית הצילום התיעודי? איך נראו צילומי המלחמה הראשונים מבחינה טכנית ומבחינת התפיסה? מה היה השינוי הגדול שהתחולל שנים מעטות לאחר מכן עם תיעוד מלחמת האזרחים בארה"ב? ומה ההבדלים בין צילומים אלה לצילומי המלחמות של ימינו? ההרצאה תנסה להשיב על שאלות אלה ואחרות.

 

צלמים בתחפושת

הצלמת סינדי שרמן מצלמת את עצמה מחופשת כבר שנים רבות, כדי להעלות סוגיות הקשורות לזהות ולסטראוטיפים נשיים. היא בודקת איך דימויים ועלילות של תכניות טלוויזיה פולשים לחיינו ומכתיבים את התפיסות שלנו. האם צילומיה הם דיוקן עצמי?

בהרצאה אציג עבודות של צלמים שההתחפשות היא חלק מעבודתם, אחקור את הסיבות לכך ואדבר על השאלות שעבודות מסוג זה מעלות.

 

של מי הצילום הזה לעזאזל?

מיכאל וולף הוא צלם עיתונות גרמני שהחליט לעורר פרובוקציה כשהכניס את סדרת הצילומים שלו מ- GOOGLE STREETלתחרות פרס צילום העיתונות העולמי.                                                                                    

סדרת הצילומים שלו אכן זכתה בפרס וכמובן עוררה ויכוחים סוערים. האם הצילומים הם שלו? האם צילום כזה יכול להיחשב צילום עיתונות? ואיך קשורה עבודתו למסורת הארוכה של המדיום שבה הצלם עד להתרחשות ו"תמונה אחת שווה אלף מילים"?

ההרצאה תבדוק איך משפיעות הטכניקות והטכנולוגיות החדשות על הצילום כיום ותציג את האפשרויות האינסופיות שהם מציעים.

  

שנות ה60- העליזות

"רוב האנשים חיים את חייהם בדאגה מטראומות עתידיות. הפריקים נולדו עם הטראומה שלהם. הם כבר עברו את המבחן שלהם בחיים, ולכן הם אריסטוקרטים." דיאן ארבוס

שנות ה-60 זכורות מתמונות חזקות שמתייחסות לאירועי התקופה. תרבות ההיפים המסוממים, חבורות רוק, חופש מיני ואמנות פסיכודלית גרמו לכך שהצלמים יעסקו בניכור, בעיוות צורה, במיניות ובאלימות. הדמות המייצגת את שנות ה-60 היא האדם המעוות, וההתבוננות ב'אחר' היא נושא מרכזי.

ההרצאה תסקור את עבודותיהם של הצלמים החשובים באותה תקופה ותבחן כיצד התייחס כל אחד מהם למהפכה התרבותית.

 

צילום פורטרטים

אנשים החלו לצלם אנשים כבר ב-1840, ומכיוון שזמן החשיפה היה עדיין ארוך, נעזרו בתומך ראש כדי שהמצולם לא יזוז. מאז ועד היום היה צילום הדיוקן לפופולרי מאוד.בצילום זה נוצרת נקודת מפגש ייחודית וחד-פעמית בין הצלם למצולם ולצופה, ומתעוררות שאלות רבות ומעניינות. ההרצאה תעסוק בשאלות הקשורות לכוח ושליטה, לניצול ולמוסר, לאפשרות לבטא באמצעות התצלום את ה"אני האמיתי" ש ל המצולם, וכן: האם תצלום הדיוקן מלמד על המצלם יותר מעל המצולם? ומה מגלים תצלומי הדיוקן על החברה ועל התרבות.

 

תמר סצמסקי

מרצה בכירה לצילום, הן מעשי והן תיאורטי, במשך כ-30 שנים, במסגרות אקדמיות שונות, ובהן המרכז האקדמי ויצ"ו בחיפה, והמכללה האקדמית הדסה בירושלים. בעלת תואר שני בתקשורת חזותית ובצילום      מ-N.Y.I.T,  אוצרת תערוכות וכותבת על צילום.

 

 

להזמנה ולפרטים נוספים:

טובה 052-7474121

דפנה 054-3979999

info@tarbutova.co.il

או מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם

נא למלא שם

נא למלא אימייל

נא למלא טלפון

Invalid Input