מדע, רגש ועתיד האנושות - הרצאות על השורשים האבולוציוניים של ההתנהגות האנושית

ד"ר ליאת יקיר

  

המדע של האהבה והזוגיות

מיליוני שירים נכתבו עליה; אגדות, סיפורים ומה לא? היא נוצרת ונגמרת בכל דקה וגורמת לסערת רגשות בכל פעם מחדש - האהה-ב-ה. במהלך ההרצאה נעסוק באופן מדעי בשאלה הכה נצחית מה זו בכלל אהבה? כיצד היא נוצרת ? למה היא כל כך מעסיקה אותנו במהלך כל החיים ? האם יש קשר בין הסוגים השונים של האהבה? מה קורה במוח שלנו כשאנחנו אוהבים ? איך אנחנו בוחרים את האחד/ת? מה בין אהבה למין והאם אנחנו בנויים לאהבת נצח ?
לבסוף, למאמינים באהבת אמת – מרשם מדעי מוכח לשימור האהבה הזוגית והאושר במשפחה.

מחפשים משמעות בעבודה - המדע מאחורי אמפתיה

אמפתיה בעולם העבודה המודרני היא לא רק היכולת לראות דברים מפרספקטיבה אחרת אלא היא אבן הפינה של עבודת צוות, היכולת לחדשנות, יצירתיות ומנהיגות חכמה. אמפתיה היא היכולת לסייע לאחרים להרגיש שמבינים אותם ושקולם נשמע.
מחקרים אחרונים בעולם העבודה מראים שאמפתיה - היכולת להקשיב ולהגיב באמפתיה- היא כוח מניעי קריטי להנעת כל סוגי הביצועים בעבודה. אך בעידן המודרני אמפתיה דווקא נמצאת בירידה. הסיבות נעות משימוש-יתר בתקשורת באמצעות טכנולוגיה ופחות בתקשורת פנים אל פנים וכן בשל הדגש על ניהול משימות ופחות על אינטראקציה בין אנשים.
במהלך ההרצאה נבין בעזרת מחקרים מחזית המדע, מהי בעצם אמפתיה? כיצד היא נוצרת, מהם המנגנונים המוחיים המעצבים אותה? נשאל האם היכולת לאמפתיה היא מולדת או נלמדת ומדוע קל לנו יותר לחוות אמפתיה לאנשים מסוימים מאשר לאחרים ? לסיום, נצטייד בכלים מעשיים לעידוד ושימור אמפתיה בסביבת העבודה. 

מוח הנשי – מוח הגברי, האמנם ?

נשים מנוגה, גברים ממאדים - לעיתים נדמה לנו שהגענו ממש משני כוכבי לכת רחוקים. האם ההבדלים בהתנהגויות של גברים ונשים הם תוצאה של תרבות וחינוך או תוצר של הבדלים פיזיולוגיים - גנטיים עתיקי יומין ? האם ישנם באמת הבדלים בין מוח נשי ומוח גברי ? ואם כן מהם ?
במהלך ההרצאה נצא למסע אבולוציוני מרתק בעקבות ראשית הנקבה והזכר, נסקור מחקרים מחזית תחומי הביולוגיה המתארים את ההבדלים העיקריים בין התפתחות המוח הזכרי למוח הנקבי בכל הנוגע לרגשות, התנהגות חברתית, זוגיות והורות.
לסיום, מתוך הבנה עמוקה של ההבדלים שטבעה בנו האבולוציה במשך 500 מיליון שנים, נשאל כיצד נוכל כולנו כחברה לעצב את המסגרות והמבנים החברתיים באופן מותאם כך שיאפשרו לנשים וגברים כאחד לשגשג ולמשש את מלוא הפוטנציאל הטמון בהם לרווחת החברה כולה. 

המדע מאחורי אמפתיה קלינית

אחד האתגרים הגדולים ביותר של הרפואה כיום הוא להסתכל מעבר לאסטרטגיות המסורתיות של טיפול במחלות ולהתייחס לגוף ידע מחקרי הולך וגובר המראה את ההשפעה של איכות וטיב הקשר בין הרופא/ה למטופל/ת על ההחלמה והצלחת הטיפול. באופן לא מפתיע, עולה כי אחד מהכישורים החשובים ביותר של רופאים היא היכולת לחוש ולהביע אמפתיה. אמפתיה הינה היכולת לחוות ולהגיב למחשבות, רגשות וחוויות של האחר. מחקרים בהם עקבו אחר רופאים שונים במדינות שונות, נמצאה קורלציה חיובית בין יכולת הרופאים לחוש ולהביע אמפתיה לבין סיכויי החלמה והצלחת טפול של מטופליהם ואף נמצא כי אמפתיה חשובה יותר בתרבויות מסוימות מאשר באחרות.
במהלך ההרצאה נסקור כמה מן המחקרים האלה ונבין לעומק מהי בעצם אמפתיה, מהם המנגנונים המוחיים המעצבים אותה ומהיכן נובעת השפעתה על סטרס, כאב והחלמה. כמו כן, נשאל האם היכולת לייצר ולהביע אמפתיה היא מולדת או נלמדת ונצטייד בכלים מעשיים להגברת מיומנויות האמפתיה לחברה בריאה יותר. 

איך המוח שלנו לומד ?

המוח שלנו מתוכנת להתפתחות ולמידה במהלך כל החיים. בעשורים האחרונים, בעקבות פריצות דרך טכנולוגיות מדהימות שמאפשרות להציץ אל תוך נבכי המוח, חוקרים מגלים את הגמישות המופלאה של המוח שמאפשרת לנו לרכוש מיומנויות חדשות, לחשוב באופן יצירתי וללמוד כל הזמן.
במהלך הרצאה נסקור מחקרים מחזית חקר המוח ששופכים אור על תהליכי הלמידה, עיבוד המידע, והזיכרון במוח. נחקור כיצד המוח מתפתח במהלך החיים, כיצד משפיע הטיפול ההורי על עיצוב המוח והלמידה ? מה תפקידם של הרגשות ? וכיצד משפיעה הטכנולוגיה על יכולות הלמידה שלנו ושל ילדינו?  

מכונת הרגשות האנושית – המדע של האהבה והשנאה

בין אהבה לשנאה, בין חמלה לקנאה, בין אמפתיה לתוקפנות, הרגשות שלנו הם אלה שמניעים אותנו במידה הרבה ביותר. בזכות המוח הרגשי אנחנו מצליחים לשתף פעולה באופן מעורר השתאות ובגלל אותו מוח אנחנו מסוגלים להחריב את כל מה שהשגנו ולהשמיד זה את זה. במהלך ההרצאה נבין מהו רגש ? כיצד נוצרים רגשות במוח ? מדוע הרגשות כל כך מניעים אותנו ? מהם המקורות של השנאה והרוע והיכן משכנה של האהבה במוח שלנו ? 

מדע, רגש ועתיד האנושות

לאן אנחנו הולכים ? מה צופן העתיד לאנושות ? איזה עולם נשאיר לצאצאינו ? על פי הישגי המוח האנושי עד כה וההתקדמות המדעית-טכנולוגית המואצת בכל התחומים, השמיים הם הגבול. הישגים מרשימים בחקר המוח, הנדסה גנטית, בינה מלאכותית וחקר הזיקנה יכולים להביא את האנושות לעלות שלב משמעותי בסולם האבולוציוני ולברוא את עצמה מחדש.
במהלך ההרצאה נחקור מי אנחנו ולאן אנו הולכים ? בתחילה נסקור בקצרה ארבע מהמהפיכות הגדולות המתרחשות מתחת לאפנו בתחומי המדע והטכנולוגיה השונים ולאחר מכן נצלול לעומקם של החיווטים העתיקים שמקודדים במוחנו, וגורמים לנו עדיין להתחרות, לדכא ולהחריב את כל מה שבנינו. האם הכוחות הנסתרים ההאלה הטבועים בנו יובילו אותנו להכחדה ואבדון כגורלן של הציביליזציות העתיקות של איי הפסחא והמאיה או שנצליח לקודד את עצמנו מחדש ונתקדם שלב בסולם האבולוציוני לעתיד של שגשוג ופריחה ?

לכתוב את הגנים שלנו מחדש - על טכנולוגיית ההנדסה הגנטית, ה-CRISPR

'פריצת הדרך של השנה', כך כינה המגזין Science את גילויה של מערכת עריכת הגנום, ה-CRISPR. הנדסה גנטית פשוטה ומתקדמת בבעלי חיים וצמחים תוך שימוש במערכת חיסון חיידקית מבוססת רנ"א משנה את פני הביולוגיה והחברה. במהלך ההרצאה נסקור את המחקרים מחזית המדע ונבין כיצד התגלתה והתפתחה טכנולוגיית ה-CRISPR, מה מנגנון פעולתה וכיצד ניתן בעזרתה לשנות, לבקר או לראות אזורים בגנום של מגוון תאים ויצורים. נדון גם בסוגיה הגדולה שמעסיקה אנשי מדע ורפואה, לאן תיקח אותנו הטכנולוגיה הזו וכיצד ישפיע העידן החדש הזה של ההנדסה הגנומית על עולם הרפואה, הביוטכנולוגיה ועל עתיד האנושות.

מי רוצה לחיות לנצח ?

הישגי המדע והרפואה במהלך 150 השנים האחרונות הם עוצרי נשימה : אנטיביוטיקה, חיסונים והשתלות איברים הם רק דוגמאות. אך עדיין המדע והרפואה לא פיצחו את הסוד הגדול מכולם, הסוד לחיי הנצח - אתגר שמעסיק את האנושות מזה אלפי שנים.
מדוע אנחנו בכלל מזדקנים ? מה מפעיל את שעון החיים של כל תא בגופנו ? מדוע אנחנו מתים ? במהלך ההרצאה נבין כמה אנחנו רחוקים כיום מלמצוא את מעיין הנעורים ומתי יצליחו מדענים להאריך לבני אדם את החיים בעוד 50 שנה ובעוד 1000 שנה . בנוסף נשאל גם מה תהיה ההשפעה של פריצות דרך כאלו על הסדר החברתי, על מבנה המשפחה ועל עתיד האנושות. 

נפלאות הגנום האנושי – מריפוי גנטי ועד לתינוקות מהונדסים

בערבו של ה-28 לפברואר 1953, נכנסו בסערה שני המדענים, ג'יימס ווטסון ופרנסיס קריק, לפאב ה'עיט' בקיימברידג' שבאנגליה וצעקו "מצאנו את הסוד של החיים". הם התכוונו לפענוח המבנה ומנגנון הפעולה של ה-DNA, החומר התורשתי. מאז אותם ימים גדלה, באופן מואץ, ההבנה שלנו כיצד פועלות המולקולות המרתקות האלו, פוענח רצף הגנום האנושי ובכל עשור אנחנו מגלים מחדש כמה מעט אנחנו יודעים. במהלך ההרצאה נסקור ונבין את פריצות הדרך וההתפתחויות המרתקות האחרונות בתחום הגנטיקה. האם כבר ניתן לרפא גנים ולהנדס תינוקות ? מהי טכנולוגיית ההנדסה הגנטית המתקדמת CRISPR שמשנה את פני הביולוגיה והרפואה? מה זה אפיגנטיקה - כיצד המזון שאנו אוכלים, הספורט שאנחנו עושים, הטיפול שקיבלנו מההורים והחוויות שצברנו בחיים משנים את הגנים ? האם השינויים האלו יכולים לעבור מדור לדור ? מה הקשר בין סביבה לתורשה ולאן ייקחו אותנו כל ההתפתחויות ופריצות הדרך האלו בעתיד. 

מהפיכת האפיגנטיקה - מבינים את הגנים מחדש

מה משפיע יותר על מהלך חייו של אדם, הגנים שירש מהוריו או הסביבה שנחשף אליה ? שאלה זו העסיקה ביולוגים מזה עשורים. היום אנחנו מבינים שהסביבה משנה את הגנים שלנו כל הזמן. כיצד חוויות שצברנו בחיים, המזון שאנו אוכלים, הפעילות הגופנית שאנחנו עושים, דפוסי האהבה שלנו ואפילו הנטייה המינית שלנו מושפעים מהסביבה ? האם השינויים האלה יכולים לעבור מדור לדור ? האם הורה יכול להעביר לצאצאיו תכונות שרכש במהלך חייו ? נראה שהתשובה המדהימה היא כן. אפיגנטיקה היא תחום חדש ומרתק החוקר כיצד הסביבה מהנדסת מחדש את הגנים שלנו ומשפיעה על הבריאות והתפקוד שלנו. מהפיכת האפיגנטיקה גורמת לנו לחשוב מחדש על כל מה שידענו על הגנים שלנו. 

למה לזברות אין אולקוס ? על סטרס והמוח

ההערכה כיום היא שכ-90% מהמחלות הנפוצות כיום בעולם המערבי הן תוצר של סטרס. סטרס הוא מצב מצוקה נפשית כתוצאה מגירוי חיצוני או פנימי. תגובת הסטרס היא תגובה פיזיולוגית עתיקת יומין המערבת סדרת תהליכים מהירים במוח ובגוף, שמטרתם להכין את היצור החי לאתגרים העומדים בפניו. התגובה היא תגובה הישרדותית המותאמת לטווח קצר, בעידן הנוכחי רבים מאיתנו חיים בסטרס נפשי כרוני, מסיבות שונות ומגוונות, וגופנו מגיב לכך. במהלך ההרצאה נבין מהי תגובת הסטרס, מהם הגורמים לתגובה, מה קורה לגופנו בזמן סטרס, מהם ההבדלים בין נשים וגברים בתגובה לסטרס, מה משפיע על תגובת הסטרס אצל אנשים שונים ומה עושים עם זה, כיצד נקטין את הסטרס בחיינו? 

האם המדע יכול להתאים לנו בני זוג ?

כולנו מחפשים אהבה. קשר רגשי עמוק, מכיל ומתגמל, שיישמר לטווח הארוך. בעידן הדיגיטל, מירוץ ההכרויות הפך להיות מתיש ומתסכל נפשית ומחקרים מראים שקשרים שהתחילו באתרי הכרויות נוטים להיות פחות יציבים ופחות איכותיים רגשית מקשרים שנוצרים מחוץ לעולם הוירטואלי. מדוע ?
תוכנית הטלוויזיה החדשה 'חתונה ממבט ראשון' - 'Marriage at first sight', מותחת את גבולות הריאליטי ומזווגת בין נשים וגברים שמעולם לא הכירו ונפגשים לראשונה מתחת לחופה. ההתאמה בתכנית נעשית ע"י מומחים מתחומים שונים ומתבססת על מחקרים מדעיים.
בהרצאה נבין כיצד ניתן לנבא משיכה ולייצר אהבה בין שני אנשים באופן מדעי? מהם הפרמטרים הקובעים את מידת ההתאמה בין אנשים ואת הסיכוי למערכת יחסים לטווח ארוך וכיצד הם נבדקים.
מה יהיה עתיד עולם ההכרויות ? האם אנחנו בפתחו של עידן חדש של הכרויות מבוססות אלגוריתמים מדעיים.

ד"ר ליאת יקיר

ביולוגית, בוגרת המחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע ובעלת תואר ראשון במדעי החיים מטעם אוניברסיטת תל אביב. כיום מרצה וחוקרת את השורשים האבולוציוניים של ההתנהגות האנושית ומקורותיה הרגשיים. מאמינה בהנגשת המדע לקהל הרחב למען בניית חברה טובה יותר לכולם.

מי רוצה לחיות לנצח ?

הישגי המדע והרפואה במהלך 150 השנים האחרונות הם עוצרי נשימה : אנטיביוטיקה, חיסונים והשתלות איברים הם רק דוגמאות. אך עדיין המדע והרפואה לא פיצחו את הסוד הגדול מכולם, הסוד לחיי הנצח - אתגר שמעסיק את האנושות מזה אלפי שנים.

מדוע אנחנו בכלל מזדקנים ? מה מפעיל את שעון החיים של כל תא בגופנו ? מדוע אנחנו מתים ? במהלך ההרצאה נבין כמה אנחנו רחוקים כיום מלמצוא את מעיין הנעורים ומתי יצליחו מדענים להאריך לבני אדם את החיים בעוד 50 שנה ובעוד 1000 שנה . בנוסף נשאל גם מה תהיה ההשפעה של פריצות דרך כאלו על הסדר החברתי, על מבנה המשפחה ועל עתיד האנושות.

להזמנה ולפרטים נוספים:

טובה 052-7474121

דפנה 054-3979999

info@tarbutova.co.il

או מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם

נא למלא שם

נא למלא אימייל

נא למלא טלפון

Invalid Input