מתחברים באמצעות ערכים - סיפורים היסטוריים

שמחה שטיין

 

מרכז מ.ב.ע  מגיש חלק מההרצאות ממאגר שנוצר במהלך למעלה מ- 30 שנה על ידי שמחה שטיין, איש משרד החינוך שכיהן כמנכ"ל מוזיאון בית לוחמי הגטאות במשך 16 שנים וסמנכ"ל בתיאטרון יידישפיל במשך 3 שנים. במשך קרוב לארבעה עשורים מוביל קבוצות מבוגרים ובני נוער לארצות פולין, גרמניה, אוקראינה, ליטא ולטביה. ב- 6 השנים האחרונות כהן כיו"ר קיבוץ לוחמי הגטאות וכן כיועץ מיוחד ל"מצעד החיים".

תחום ההתמחות כחוקר היסטוריה וכמחנך הכשירו אותו לספר סיפורים היסטוריים. 

תל אביב של שנות ה- 50 וה- 60

אם לכל אחד תל אביב משלו האם קיים הסיפור המחבר של כולם?

ההרצאה מתרכזת בתולדות חייו של המספר בדגש על רחובות ואנשים של שנות ילדותו ובגרותו. שדרות עמנואל הרומי הם מרכז חייו וברחוב זה מתרחשים אירועים מרתקים. ההרצאה מלווה בתחקיר היסטורי של האזור שנקרא כיום הצפון השקט. מרחב החיים משתרע בין שכונת סומייל ועד לנמל והים ומהירקון ועד לבית העירייה כיום. טווח הזמן הוא מרגע הלידה ועד לגיוס לצבא. 

קבורת היידיש או הנשמה מלאכותית?

האם יידיש שפת היידיש תעלם מהעולם? למה בדיחות ביידיש מצחיקות יותר והעצבות – עגומה יותר?

ההרצאה דנה בקצרה בתולדות היידיש לאורך ההיסטוריה והפיכתה משפה עממית לשפה לאומית. דגש מיוחד ניתן להתמודדות היידיש עם העברית והיחס הדוחה של השפה בשנים הראשונות להקמת המדינה. מה הייתה נקודת המפנה לחיוב. ההרצאה מתמקדת בתרומת היידיש לשפת העברית תוך כדי שימוש במונחים ובבדיחות בבחינת: ביידיש זה נשמע יותר מצחיק. והשאלה המלווה היא האם היידיש הגיעה אל המנוחה והנחלה תרתי משמע.

מישהו טיפס על העץ ולא יודע כיצד לרדת – "חוק השואה" הפולני

כיצד מתמודדת פולין המודרנית עם זיכרונות ואירועי העבר? מדוע דווקא עכשיו?

פולין כיום מדינה בפריחה ולא רק בהשוואה למדינות מזרח אירופה. יחד עם זאת פולין בשנים האחרונות עורכת חשבון נפש נוקב עם עברה. השיח הציבורי כיום בפולין עוסק בזיכרון ובבחינת מקומם של הפולנים אל מול הגרמנים במאה ה- 20, אל מול הרוסים לאורך מאות רבות ובמיוחד אל מול העם היהודי. המגמה הרווחת היא כי פולין ללא היהודים היא חסרה וזאת אל מול הטענה כי הקתוליות הפולנית מרובה באנטישמיות. מה תפקידה של הממשלה הימנית השמרנית? ומה לחוק ולמשלחות הנוער לפולין?

ואלה מסעות בני ישראל בפולין

האם המסע מרכיב הכרחי תהליך ההתבגרות?   האם המסע  הוא שיא תהליך חינוכי-ערכי? כיצד הוא נתפס בעיני תלמידים?

קרוב לארבעהה עשורים מלווה המרצה את משלחות הנוער לפולין מאז החלו בשנת 1983 ועד עצם היום הזה. השנה יוצאים במסגרת בתי הספר למעלה מ- 30,000 תלמידים והמספר גדל מידי שנה. מהי הסיבה לתופעה זו? על איזה בסיס חינוכי ערכי היא נשענת? ההרצאה מנסה לבחון בדרכים לכמת ולבדוק איכויות של המסעות. הדעות חלוקות לגבי תרומתם של המסעות אבל עם הצלחה קשה להתווכח. אז מה עושים? כיצד הופכים את החוויה של המסע לפעילות אפקטיבית למען הקהילה והמדינה?

נפוליאון והשאלה היהודית – ממש משיח

כיצד נתפסת התבוסה ברוסיה בעיני החסידים? מאבק בחצרות חסידים: האם נפוליאון נתפס כמושיע וגואל?

הניסיון של נפוליאון במסע הכיבושים לכיוון המזרח בשנת 1812 הסתיים במפח נפש בקרב הפולנים בכלל ובין היהודים בפרט. שובו הלא-מוצלח ב- 1815 גרם לתחושה שהנה ישוב נפוליאון לפולין והפעם ישחרר את הפולנים ואת היהודים מעול הקיסרות הצארית. התקווה בעיקר בקרב התנועה החסידית שהנה מגיע המושיע והאכזבה עם התבוסות שלו במערב-מרכז אירופה באים לידי ביטוי ב"נפילתו" של החוזה מלובלין בערב שמחה תורה ופטירתו בתשעה באב. מה אנו למדים מזאת? גוי כמשיח?

"סיור" בבית הקברות של קיבוץ לוחמי הגטאות

חיי הקיבוץ ב"בית העולם". מה אומרות המצבות? ראשיתו של קיבוץ שיודע לנצור זיכרון בצחוק ובדמע.

בית הקברות מלמד על חיי הקהילה הענפה שחייה בסמוך ל"בית העולם". סיור וירטואלי  בבית הקברות בקיבוץ לוחמי הגטאות מזמן סיפור של קהילה שכל חבריה אבדו משפחות ושורשים בשואה, עולים לקרקע ומתיישבים ללא ידע וניסיון בחקלאות ובחיי חברותא נורמאליים. כיצד מייסדי הקיבוץ מתמודדים עם המוות הראשון של חברם, כיצד מתמודדים עם נושא ההנצחה של יקיריהם בכלל ושל בניהם שנפלו במערכת ישראל בפרט. ולצד הזיכרון בדמע יש סיפורי נוסטלגיה, רכילות, של קהילה מיוחדת. אין זה קיבוץ של חברים. זהו קיבוץ של משפחות.

"דברים שרואים משם לא רואים מכאן"

כיצד תופסים באירופה הכבושה את עמדת הנהגת היישוב בא"י ביחס לאפשרויות התמיכה וההצלה? - קבלה? הבנה? השלמה?

ההרצאה דנה בתגובת הנהגת היישוב בראיה שונה מהדיון שמתקיים בישראל. זווית הראייה היא של מנהיגי המרד ותנועות הנוער במזרח אירופה המשוועים לקשר וגם להצלה. כיצד הם רואים את המצב בעת ליקוי המאורות והאם עמדתם משתנה עם הגעתם לארץ ישראל לאחר המלחמה. מה הייתה מערכת הציפיות שלהם – של אלה ששרדו ואלה שלא שרדו – בזמן ביצוע 'הפתרון הסופי' ומה תגובת אלה ששרדו לאחר המלחמה? בהרצאה נציג עדויות ונאומים ונבחן האם יש הבדל בין עדות לבין נאום לבין כתיבת מסמך.

להזמנה ולפרטים נוספים:

טובה 052-7474121

דפנה 054-3979999

info@tarbutova.co.il

או מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם

נא למלא שם

נא למלא אימייל

נא למלא טלפון

Invalid Input