תרבות יהודית בעת המודרנית

 ד"ר חני ברקת גלנצר

 

תרבות רב לשונית - תרבות יהודית רב שפתית, בין שתי מלחמות העולם

בין שתי מלחמות העולם, על סף חורבנה של התרבות היהודית שהייתה בתהליכי שינוי, התייחד העם היהודי במאבק קיומי תמידי לשמירה על זהותו. מאבק זה, נתממש בעיקר בפולין, ביצירה ספרותית רבת פנים שהתקיימה באפיקים שונים בשלוש שפות: עברית, יידיש ופולנית. כל אחת מהשפות הייתה פלטפורמה לתרבות שונה. גם בחלק מהארצות שחיו תחת שלטון מוסלמי הייתה ליהודים שפה משלהם, שונה משפת הסביבה.
ההרצאה תתרכז בתיאור המערכת הרב לשונית הזאת ותרומתה לתרבות היהודית.

מז'רגון ללשון תרבות - התפתחות יידיש כשפתו של העם היהודי באירופה וכפלטפורמה לתרבות עשירה

יידיש היא שפה יהודית ששימשה בפי יהודי אשכנזיים במשך יותר מאלף שנה, החל במאה ה-10. עד לאמצע המאה ה-18 הייתה היידיש שפת הדיבור הכמעט בלבדית של הקיבוצים היהודיים האשכנזיים מהולנד ועד לערבות אוקראינה, מצפונו של הים הבלטי ועד לחופי הים השחור. ככל שהגיע הקיבוץ היהודי האשכנזי הגדול למידה גוברת והולכת של גיבוש תרבותי, לעיצובה של ציוויליזציה יהודית שאולי לא היתה כמוה לייחוד, כך הגבירה השפה את חיוניותה, הגמישה את אפשרויותיה, ונעשתה לאחד הכלים הבסיסיים בעיצוב התודעה העצמית היהודית.
ההרצאה תתמקד בדרך שבה התפתחה היידיש משפה שכונתה ז'רגון של גרמנית לשפה ששמשה פלטפורמה לתרבות עשירה ובעלת תקינות לשונית וכללי דקדוק.

פריחתה של הספרות, התיאטרון והעיתונות ביידיש בין שתי מלחמות העולם

בערך במחצית הראשונה של המאה ה-19, החלה להתפתח תרבות ספרותית מודרנית בלשון יידיש; תרבות ששמה לה למטרה להיאבק גם בתנאי החיים וגם באורחות המחשבה והאמונה של היהדות מן העידן הפיאודלי ולהפיץ בקרב ההמונים היהודיים את ערכי ההומניזם האירופי. גם התיאטרון והעיתונות ביידיש החלו להתפתח באותו הזמן והגיעו למעמד שווה ערך לעיתונים בשפות הסובבות. עיתונות יידית הופיעה במזרח אירופה בראשית שנות ה-60 של המאה, ואילו תיאטרון היידיש המקצועי נוסד בשנות ה-70.
הרצאה זאת תעקוב אחר התפתחות הספרות התיאטרון והעיתונות ביידיש.

את כולם סחף האור – משמעות חדירת המודרניזציה אל חיי היהודים בפזורותיהם השונות, במפנה המאות ה- 19 – 20

בשלהי המאה ה-18 נפתח עידן חדש בעולמם של יהודי מזרח אירופה, ההשכלה. לא היה תחום מתחומי החיים שלא הושפע מרעיונותיה ומתפיסת עולמה של ההשכלה. כלכלה, חברה, דת ופוליטיקה, חינוך ואורחות חיים, משפחה ויחסים בין דוריים. במאבק שניהלה ההשכלה על דמותה של החברה היהודית, יצאה וידה על העליונה. תהליכים דומים עברו על יהודי העולם כולו, בקצב שונה ובאופן אחר אולם כולם היו בדרך החוצה מגבולות התרבות הקודמת לעבר תרבות חדשה.
הרצאה זאת תעקוב אחר השינויים שחלו אצל יהודי העולם כולו במהלך המאה ה19 ועד מלחמת העולם השנייה והשואה.

להיות ילד יהודי בין שתי מלחמות העולם

בשנות השלושים פרסם המכון המדעי היהודי קריאה לצעירי פולין לכתוב חיבור אוטוביוגרפי ולשלוח אותו במסגרת תחרות אל המכון שמשכנו בשנים אלה היה בניו יורק. מאות צעירים נענו לבקשה ושלחו את חיבוריהם, מבחורי שהתמודדו עם שאלות של אמונה וכפירה ועד לנערות מבתים בורגניים שהתלבטו בין אימוץ התרבות הפולנית השלטת לפנייה אידיאולוגית מהפכנית. מהחיבורים עולה תמונה של חיי משפחה סבוכים, עוני גדול אנטישמיות, פעילות בתנועות הנוער, חלומות ושאיפות שרובם לא זכו למימוש.

בהרצאה זאת נעקוב אחר עדויותיהם של צעירים אלה, שרובם נרצחו בשואה ונגלה את עולמם דרך חיבוריהם.

לאומיות מרובת פנים - זרמים פוליטיים אצל היהודים במפנה המאות ה19-20

הציונות, שחבריה ראו את התשובה לבעיית העם היהודי, רק בארץ ישראל, הייתה רק פן אחד מתוך מחשבות לאומיות רבות שביקשו לפתור את בעיית יהודי העולם בין הגויים לאור האנטישמיות שהלכה וגברה במאה ה-19. גם התנועה הציונית עצמה הייתה חלוקה בינה לבינה על הדרך שבה יש להקים בית לאומי לעם ישראל בארץ ישראל, והפלגים בה שלא ראו עין בעין את התשובה היו רבים.
הרצאה זאת תעקוב אחר הזרמים הפוליטיים השונים בציבוריות היהודית עד מלחמת העולם השנייה, שביקשו כולם למצוא תשובה לחיים הקשים של יהודי העולם.

בניית הנרטיב הלאומי - ייצוגם של חגים לאומיים (חנוכה, טו בשבט, לג בעומר) בשיח הציוני

הציונות, כתנועה לאומית ראתה את עצמה כקשורה קשר ישיר אל התנך ואל גיבורי ארץ ישראל הקדומים אשר נחשבו ללוחמי חופש. ההיסטוריה הלאומית עשויה לשמש כתחליף לתיאולוגיה של הישועה וביאת המשיח. העבר מגויס לשרות הלאומיות החדשה . מה שהיה משותף ליהודים בעבר הקרוב, הפולחן הדתי וספרי הקודש, לא נחשב למכנה משותף לאומי. התנ"ך , המולדת החדשה וההיסטוריה מגויסים כולם לשירות הלאומיות.
בהרצאה זאת נעקוב אחר התפתחות ייצוגם של החגים הלאומיים הקשורים ללחימה על חופש לאומי בשיח הציוני.

ניצחון הרוח – תיאטרון יהודי בגטאות ומחנות המוות

תיאטרון יהודי התקיים גם בגטאות ואפילו במחנות ההשמדה. שחקני תיאטרון קיימו ערבי שירה הציגו מחזות ידועים מהרפרטואר העולמי למבוגרים ולילדים. התיאטראות משכו המוני אנשים שרצו לברוח מצרות היומיום, האולמות היו מלאים אפילו כאשר נתבקשו האנשים לשלם מכספם המועט תמורת כרטיסי הכניסה. לעיתים קרובות התחלפו השחקנים משום שקודמיהם נשלחו להשמדה. ובכל זאת המשיכו התיאטראות לפעול.
הרצאה זאת תעקוב אחר התיאטראות השונים שפעלו בגטאות ותספר את סיפורם.

אנחנו והם – הקשר בין יהדות העולם והיישוב היהודי בארץ ישראל בין שתי מלחמות העולם

בין שתי מלחמות העולם היה הישוב היהודי בארץ ישראל, רק חלק קטן מהעם היהודי כולו. היישוב, כחברת מהגרים שרוב אנשיה מקרוב באו, היה קשור בכל נימי נפשו אל העם היהודי בגולה. רבים השאירו אחריהם קרובי משפחה, חברים וידידים שלא באו אחריהם ארצה. גם היהודים שחיו בגולה, עקבו אחר הנעשה בארץ בעניין רב, וביקשו להבין מה קורה ליהודי ארץ ישראל.
הרצאה זאת תעקוב אחר הדרך בה ראו יהודי הגולה את ארץ ישראל ולחילופין, מה היו ההתרחשויות בגולה שענינו את היישוב היהודי בארץ ישראל.

יחסו של בן גוריון לשפות יהודיות בכלל ולתרבות יידיש בפרט, בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל

חלק מהתפיסה הציונית הייתה שבארץ ישראל צריך לדבר רק עברית. "עברי דבר עברית!"
בן גוריון אחז בתפיסה זאת באדיקות רבה, ואף כינה את היידיש "שפה זרה וצורמת". לאורך השנים השתנה יחסו ליידיש ותרבותה והוא אמר שאין לגזול מאותם רבבות אנשים שהגיעו ארצה מאירופה, מעט נחת מהשפה והתרבות שהם זוכרים מהבית.

בהרצאה זאת נעקוב אחר השינויים ביחסו של בן גוריון ליידיש, ונבין מדוע ועל רקע באיזה תקופה חלו שינויים אלה.

בשואה נופץ יקום שלם - העם היהודי לפני השואה ואחריה

בשואה נופץ יקום שלם, ורסיסיו התפזרו לכל עבר. השברים המפוזרים שונים במאוד זה מזה בממדיהם, בצורותיהם ובמרקמם. העם היהודי שאחרי השואה איננו אותו העם שהיה לפניה, מבחינה דמוגרפית, מבחינת מיקום המרכזים היהודים, מבחינת תרבותו ואפילו מבחינת התרבויות שהוא מדמה להתבולל בהם.
הרצאה זאת תעקוב אחר השינויים שחלו בעם היהודי שחלק גדול מתרבותו נרצחה באון שש שנים של השואה ונבין עד כמה השואה שינתה את פני העם.

עבדות לבנה – סיפורן של נשים יהודיות שנמכרו לעבדות בדרום אמריקה

במהלך שישים שנה פעל בדרום אמריקה, ארגון סרסורים ורועי-זונות יהודים שמרכזו היה בארגנטינה. הארגון הוקם בבואנוס איירס ב-1870, וחוסל ב-1930 במשך 60 שנות קיומו עסק הארגון בהפיכת הזנות בארגנטינה למאורגנת, ובמידה רבה גם ממוסדת. בשיאו היו לארגון 'צבי מגדל' עשרות סניפים ובתי-בושת בעולם, בין היתר ביוהנסבורג, בומביי, שנגחאי וריו דה ז'ניירו.
הרצאה זאת תביא את סיפורן של שלוש נשים שעדותן נשמרה עד היום בארכיונים השונים, ותתאר את הדרך בה פעל האירגון וכיצד חוסל בסופו של דבר.

לא רק רחמנים בני רחמנים- סיפורי עולם תחתון יהודי במזרח אירופה

התמונה המקובלת של יהודי מזרח אירופה, היא בדרך כלל של למדנים או עגלונים, חסידים ומתנגדים ובמחצית הראשונה של המאה העשרים, גם יהודים שכבר לא קיימו את כל מצוות הדת ועברו תהליכים של הידמות תרבותית ואפילו התבוללות. אולם, תרבות הפשע של מזרח אירופה מלמדת שהעם היהודי היה "נורמלי" גם לפני "הגנב העברי הראשון" וחלקה של יהדות מזרח אירופה בסצנת הפשע המקומית לא נפקד.
בהרצאה זאת נעקוב אחר של אירגוני הפשע היהודים במזרח אירופה ונשמע מה היה חלקם של ארגונים אלה בסצנת הפשע של מזרח אירופה בין שתי מלחמות העולם וכיצד פעלו אלה לעזרת היהודים בזמן השואה.

ד"ר חני ברקת גלנצר

תושבת כפר סבא, אמא לשלוש בנות וסבתא לשישה נכדים.
תחומי עניין ומחקר: תחום המחקר העיקרי הוא היסטוריה של עם ישראל בעת החדשה, תוך התמקדות מיוחדת על התפתחות התרבות היהודית החילונית במזרח אירופה. תחום זה כולל את התפתחות יידיש כפלטפורמה ליצירה יהודית חילונית, וכמרכיב מרכזי בלאומיות היהודית, וייצוגן בספרות, בעיתונות ובתיאטרון.

תחום אחר כולל את היחס ליידיש ותרבותה במדינת ישראל ושימור זיכרון השואה.

להזמנה ולפרטים נוספים:

טובה 052-7474121

דפנה 054-3979999

info@tarbutova.co.il

או מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם

נא למלא שם

נא למלא אימייל

נא למלא טלפון

Invalid Input