מופעי-סיפור ושירה: בדרכן של נשים חלוצות ופורצות-דרך בימי ההתיישבות בא״י

טובה קלדס

 

עם טובה קלדס, חוקרת, כותבת ומספרת על עשייתן ופועלן של נשים חלוצות שפרצו דרך בזכות חזונן ועשייתן בימי ההתיישבות,
ועם עפרה ונקרט, מוזיקאית שמאיירת את הסיפורים, בנגינתה על הקלידים, בהובלת שירה וזמר עם הקהל ובסיפוריה המרתקים על חלק מהשירים.

עזרת נשים - בניחוח ירושלמי

מבט נשי המפנה זרקור אל סיפור חייהן של חיה ציפורה פינס (1844-1918) ואיטה ילין (1868-1943) – אם ובתה שפעלו רבות למען הקהילה ולמען נשות היישוב היהודי בא״י.
מסיפורן עולים ניחוחות של היישוב הישן בירושלים,
מראות היישוב החדש והשכונות שהולכות ונבנות אל מחוץ לחומות,
ריח טוב ומשכר של שורשים, של תורה ושל יהדות.
במפגש מסופר סיפורה של תקופה, וסיפורן של נשים נוספות, ביניהן, שרח ילין, דבורה בן-יהודה, חמדה בן-יהודה ויהודית מונטיפיורי.

בין השירים אשר ישולבו:
* חושו אחים חושו * ציון תמתי [סיפורון] * אהבת הדסה * במחרשתי * מי יבנה בית * שאו ציונה נס ודגל * פה בארץ חמדת אבות * אנו נהיה הראשונים * הי נעליים * דונם פה ודונם שם * נהייה כולנו חלוצים * משמר הירדן

במשעול החינוך

"גורל העם נתון תמיד בידי מוריו ומחנכיו.
מלמדיו מדריכים אותו ומאצילים מרוחם עליו...”
(יהודית הררי, בספרה: ״בין הכרמים״)

סיפורן של גננות חלוצות שפעלו מתוך תחושת שליחות וחזון, ועיצבו את דמות גני-הילדים בא״י:
אסתר שפירא גינזבורג, הגננת בגן הילדים העברי הראשון בא״י שנפתח ב-1898 במושבה ראשון לציון,
יהודית הררי, הגננת בגן-הילדים העברי השני בא״י שנוסד ב-1902 במושבה רחובות,
וחסיה פיינסוד-סוקניק, שהקימה בירושלים, בשכונת "זיכרון משה", את גן הילדים העברי המודרני הראשון מחוץ לחומות העיר העתיקה.

חסיה כתבה בספרה ״פרקי גן״ (בעקבות ביקורה בכותל, ימים ספורים לאחר עלייתה לארץ):
״קרני השמש נעלמו מאחורי הכותל,
ובלבי התחשלו ההכרה וההחלטה לסייע בכל אשר אוכל לאחות את
קרעי עמנו, למזג את הגלויות השונות ולהתחיל לבנות את העם מהמסד,
להתחיל לחנך דור חדש ולטפח את הילד העברי החדש מקטנותו.
החלטתי להתמסר לתינוקות של בית-רבן ולסייע לקיים בירושלים
גן-ילדים עברי, שיזרע זרע אשר יציץ ויפרח וממנו יצמח דור יהודי חדש.”

חסיה פעלה גם למען שיוויון זכויות וב-1919 הייתה בין מקימות ״ארגון הנשים העבריות למען שיוויון זכויות לנשים בארץ ישראל״.

ובנוסף, מבט נשי על פעילותו העניפה של לוין קיפניס שנרתם ויצר בעבור פשושי החינוך תרבות מקומית עשירה.

במפגש יסופר גם סיפורם של בתי-הספר:
"חביב"- ביה״ס העברי הראשון בא״י שנוסד ב-1886 בראשון לציון,
ו"אוולינה דה רוטשילד", ביה״ס לבנות, מראשוני בתי-הספר שבירושלים שראשיתו ב-1854 ברובע היהודי, בעיר העתיקה.

בין השירים אשר ישולבו:
יקינתון [סיפורון] * אגדה [על שפת ים כינרת + סיפורון] * מחרוזת מלפפון ירוק * מחרוזת קיפוד * רקפת [סיפורון] * מחרוזת חגים של לוין קיפניס * מחרוזת אוניות ואווירונים * יוחנן וגבריאל [סיפורון] ועוד...

יצירתיות ויצירה במשעול היזמות

סיפורן של נשים שבזכות חשיבתן הייחודית והאחרת, הובילו ביישוב עשייה שהיזמות והיצירה נשזרו בה:
שרה טהון (1881-1920), הקימה בא״י בתי-ספר למלאכת התחרה לנערות ולנשים, ששמם של תוצריהם הגיע אף אל מעבר לים, פעלה רבות למען זכויותיהן ועצמאותן של נשות היישוב, ממייסדות ״התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל״, והאישה היחידה שכיהנה ב״ועד הזמני של יהודי ארץ-ישראל״.

הדסה קלוורי-רוזנבליט (1891-1945),
ניהלה בצפת את ביה"ס לתחרה, הייתה מנהלת ומחנכת של היתומות בשפיה וכונתה: ״מלכת ילדותנו״, הקימה בירושלים את מפעל ״שני״- מפעל ריקמה שבו הועסקו תופרות ואומנים מבני עדות המזרח, וניהלה אותו במשך 10 שנים. הדסה שילבה את מלאכת הריקמה התימנית בפריטי האופנה אותם שיווקה בהצלחה גם באירופה.
הדסה גם סייעה רבות לעולים מתימן אותם מאד אהבה ונלחמה רבות למענם.

ברכה צפירה ושרה לוי תנאי היו תלמידותיה בשפיה.

אירה יאן (1868-1919), ״המאיירת הטובה ביותר בעולם היהודי״ (בוריס שץ).
מאיירת, ציירת, סופרת ומתרגמת (תרגמה לרוסית את ״מגילת האש״), חברה ב"קומונה הירושלמית״ וממקימי הגימנסיה העברית בירושלים.
אירה, האישה שכתבה לחיים נחמן ביאליק:״לא הכוכבים רימו אותך,
כי אם אתה עצמך, שהרי אתה חי בניגוד לריגשותיך...״
ושעליה אמר ביאליק לאחד מחבריו:
"אישה גדולה אחת, אישה חשובה, אישה הגונה ואירה יאן שמה.
ציירת היא ויש לה עסק עם המכחול והשפופרת. ומקצת גם סופרת.
אם אתה פוגע בה לפעמים – אמור לה שלום בשמי.”

בין השירים אשר ישולבו:
* יש לי גן * לעבודה ולמלאכה * מנהג חדש * לא ביום ולא בלילה * הכניסיני תחת כנפך ועוד...

נשים גיבורות בצל השואה

סיפור חייהן המרתק של נשים שבמלחמת העולם השנייה הפגינו אומץ-לב ועוז:
חנה סנש: חלוצה, לוחמת וצנחנית שיצאה בשליחות היישוב להציל את אחיה היהודים שבהונגריה מציפורני הנאצים, אך לא שבה.

אתי הילסום, אישה גיבורה שנרצחה בהיותה בת 29, באושוויץ, 30.11.1943.

סטפניה וילצ'ינסקה, (1886-1942), שותפתו של יאנוש קורצ'אק בניהול בית-היתומים,

"מכשפות הלילה", נשים טייסות בחיל-האוויר הסובייטי שפעלו באומץ ובתושייה, והפילו במהלך המלחמה את אימתן על הגרמנים בהפצצותיהן.

בין השירים אשר ישולבו:
רוח עצוב * נגונים ועוד...

 

  • משך המפגש: שעה וחצי
  • ציוד נדרש: מקרן והגברה.

טובה קלדס

חוקרת, כותבת ומספרת על נשים מימי טרם קום המדינה, מתקופת ההתיישבות, העליות, משואה ותקומה. מנציחה את זיכרן של חלוצות, פועלות, יוצרות, מנהיגות ומפקדות שהלכו אחר חזון הציונות, עלו לא"י והיו שותפות למפעל ההתיישבות האדיר.
במפגשי-הסיפור של: "בדרכן – רגבי משעול נשי", סיפור חייהן מסופר בליוויית מצגת-תמונות עשירה.

עפרה ונקרט

ילידת 1948, למדה נגינה בפסנתר, הקימה להקת בנות בזמן השירות בצבא, שרה בלהקת ה"שירושלמים" בניצוחו של אריה לבנון והשתתפה בהוצאת תקליט הלהקה, שרה מספר שנים במקהלה הפילהרמונית תל אביב בניצוחו של סטנלי ספרבר, וכן במקהלת רינת בפרוייקטים תזמורתיים, למדה שירת מקהלה בבית הספר לשירת המקהלה ב"לוינסקי", וניצוח מקהלות בבית הספר לניצוח של ההסתדרות, הקימה מקהלות בדיורים מוגנים ועדיין מנצחת עליהן, מעבדת ומלווה בפסנתר, וכן מקהלת נשים דתיות ברמת שלמה בירושלים.

מופיעה עם חברות זמרות, וכן עם טובה קלדס במופעים המשלבים סיפורים על נשים פורצות דרך בהסטוריה הישראלית החדשה, אותם היא מאיירת בזמר בשיתוף קהל.

להזמנה ולפרטים נוספים:

טובה 052-7474121

דפנה 054-3979999

info@tarbutova.co.il

או מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם

נא למלא שם

נא למלא אימייל

נא למלא טלפון

Invalid Input