טובה 052-7474121  דפנה 054-3979999
וואטסאפנעמה 052-7023373



סינדרלה במטבח, בנשף, וב...מחלקת עסקים

ד"ר מירי גלעד

                                                                                                                                                

הרצאות בנושאי מגדר:

"סינדרלה במטבח, בנשף וב...מחלקת עסקים"על דמות האשה בתרבות, בספרות ובחברה.
"נסיכה או מכשפה? – מכשפה, כמובן!" על המכשפה במיתולוגיה, באגדות ובשירה.
• "אמא יקרה לי" - יחסי בת-אם באגדות, בספרות ובפסיכולוגיה, בתרבויות השונות
"תהיי יפה ותשתקי!" – על שתיקת הנשים בתרבות, בחברה ובספרות
"המשוגעת בעליית הגג"- על האישה היוצרת – "אִם לשייקספיר הייתה אחות" (וירג'יניה וולף) - מה היה עולה בגורלה? מדוע לא היו נשים  בצמתי התרבות, ההגות והיצירה לאורך דורות (מלבד מתי מעט)?
"שתיקת הדג באקווריום, יללת התנים הפנימית" – אישה מול אידיאולוגיה, בקיבוץ למשל, על פי סיפורי ע. עוז ואחרים
האישה שטרקה את הדלת ויצאה עבור כל הנשים – על פי "בית הבובות"- איבסן 

הרצאות העשרה בנושאים רב – תחומיים (סדרה או הרצאה בודדת)

ההרצאות הן רב- תחומיות , והן תלוונה במצגת, במחקרים, דברי הגות, קטעי ספרות וקטעי קולנוע.

 

מסע אל חוויית הרגע במירוץ החיים

"נפלאים, נפלאים עד אין חקר חייו הגדושים של הרגע" (נתן אלתרמן)

מירוץ החיים- ברכה או בריחה?
מירוץ החיים משקף תרבות של זמן מואץ; תרבות המקדשת מהירות, יעילות, הספקים, הישגים, התקדמות, תחרותיות, צריכה אין - סופית של חפצים, חוויות, ריגושים וחידושים. בתרבות זו יש ברכה אך גם בריחה; גם חתירה אחר אושר וגם מצוקה. כיצד נמצא את האיזון? אילו רגעים יעניקו לנו חוויה ומשמעות.

על ההתייחסות לחוויית הזמן בחיינו נלמד מתוך התבוננות בעולמם היצירתי וההגותי של פילוסופים, אמנים, סופרים ומשוררים, פסיכולוגים, סוציולוגים, חכמי הזן וחכמי החסידות, וגם מנהלים ואנשי עסקים. 

געגועים לחיים – חישוב מסלול מחדש

"היכן הם החיים שאבדו בעודנו חיים?" (ט. ס. אליוט)

"מה מוזרות הן דרכי המבוגרים", הרהר הנסיך הקטן

מרוץ החיים, המצוקות והמשברים הפוקדים אותנו, אין בהם כדי לכבות את ההבהוב הפנימי המתמיד בתוכנו, הקורא לנו "להיות": להיות באמת, להיות בכל כוחנו, להיות חלק מן העולם, לשהות באהבה. לעיתים, מצליחים יוצרים והוגים להצית בתוכנו אש וקול פנימי חזק וברור יותר.

נצא בעקבות יוצרים והוגים אלה אל עצמנו.

"איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא..." האיש הפשוט כמקור השראה וחמלה.

"אני סתם אופה" (דבר קטן וטוב\ר. קרבר)

"סיפור פשוט" - על אנשים מן השורה שהפכו לגיבורי תרבות, ומעניקים לנו השראה.
בעת הזו אנשים רבים מוגדרים כ"אנשים שקופים", כ"עובדי קבלן", כ"עובדים זרים" הנמצאים בשולי החברה . מן הראוי כי נפנה מבט ונראה כי לעיתים האדם הפשוט, הנחות במעמדו ובדימויו, הבלתי משכיל, העני - הוא העולה על הבמה האנושית כנושא החמלה, התובנה, והאומץ לשנות, למרוד, ולממש אותנטיות.
דמויות אלה קסמו ליוצרים בספרות, בדרמה ובקולנוע, ומרתקים דורות של קוראים וצופים. נצא בעקבות האדם הפשוט אל עצמנו. 

"אין דבר שלם יותר מלב שבור"

בעוד תרבות המערב מבטיחה "חוויות מושלמות", "מראה מושלם", "מוצר מושלם" וכו' כהגשמה של האני, נזכיר גם כי "אין דבר שלם יותר מלב שבור".
השֶבֶר והחֶסֶר, הפוקדים את כולנו, מרתקים משום שאין חיים ואין יצירה בִּלְתם. הם המקור לכיסופים, לשאיפות, ליצירה, ולתיקון בכל תחומי חיינו – מחוויית הנפש ועד עסקים.
נתחקה אחר החֶסֶר כהעצמה של חֶסֶד, ככוח חיים ונביעה של יצירה, על פי יצירות קולנוע, הגות, חסידות, ספרות וסיפורי חיים. 

השיבה הביתה

"הלכתי למצוא לי בית. באתי אליו כשב, לא כבא." (יונה ונער\מאיר שלו)

מסעות ושיבה הביתה במיתולוגיה, בתרבות, באמנות ובהוויה הישראלית.
סיפורי שיבה הם מהסיפורים המכונננים תרבויות רבות. לסיפור השיבה יש שרשים מיתולוגיים (אודיסאוס, לדוגמא), אך גם מקור בנפש האדם. כולנו מחפשים בית - בנרטיבים היסטוריים, בסיפור התרבותי המודרני, ובסיפור הציוני והישראלי, אפילו בסיפורי ה'תרמילאים'. זהו סיפורו של כל אדם, בכל גיל, בכל מקום.
ההרצאות מלוות בקטעי מיתולוגיה, סוציולוגיה, הגות, פסיכולוגיה ואמנות.

"מבר- כוכבא לבר רפאלי" – על גיבורים ומפורסמים ומה שביניהם

"אני רוצה שפתאום יכתבו עלי בעיתון..."(י. אטלס- א. איינשטיין)

תרבות חיינו מעלה אל חזית הבמה 'מפורסמים', ודמות 'גיבור' נדחקת אל מאחורי הקלעים.
מהו מקומו של גיבור במיתולוגיה, בספרות, בדרמה ובקולנוע? האם הגיבור עדיין רלוונטי בכינונה של חברה, ערכים ותרבות? האם אנו זקוקים עדיין לגיבורים בחיינו האישיים ?

מהי השפעת 'המפורסמים' על עיצוב ערכים, אופיה של חברה ועולמו של היחיד ?

"שירת העשבים"- מהחסידות אל יצירתו של ס. יזהר

מה הקשר בין ס. יזהר, הסופר הארץ ישראלי, הלוחם בן דור תש"ח, החילוני מן ההתיישבות העובדת, לבעש"ט ור' נחמן מברסלב, מעמודי התווך של החסידות?
הקריאה לצאת אל היער, אל השדה, אל הטבע כמפתח מרכזי בהתעוררות הנפש; הקריאה ליציאה זמנית ממרוץ החיים והפרנסה לצורך השתהות, שיח והתבוננות חדשה בבריאה- נצא איתם אל חיינו כאן ועכשיו. 

"הישארו רעבים, הישארו מטופשים!"

מדוע היתה זו הצעתו של סטיב ג'ובס לצעירים?
מדוע אנו נמשכים ללכת בעקבות מה שחסר או מנצנץ וקורא אל מעבר לחיי היומיום (אל 'הציפור הכחולה'', הגביע הקדוש'); מדוע זה מסע חיוני, ובכל זאת אינו מתממש לעולם.

"אאוריקה! ", הארה באמבטיה, בשוק ... וברמזור אדום

עת לרוץ ועת לעצור. כשנדמה כי החיים מורכבים, לא פעם, משרשרת של רגעים ריקים בתוכם אנו רצים,
נשאל את ארכימדס באמבטיה, את ניוטון מתחת לעץ, את איינשטיין בשיט על האגם,
מדוע דווקא ברגעים אלה של עצירה ממירוץ החיים מתגלים האוצרות שבתוכינו. נעצור כדי לאצור.

"אינך יכול להיכנס לאותו הנהר פעמיים, (הרקליטוס) – מהי התחדשות?

העידן החדש, הגאד'ט החדש, החולצה החדשה... מהו בעצם "החידוש התמידי" שאנו כמהים אליו?

מהי התחדשות בהגות, בחסידות, בספרות, באמנות, בתרבות ובחיי היומיום

עם סמרטפון מול הים

"ואני, אם יופיעו שם וישאלו למעשי,

אומר: הבטתי בדברים ותו לא" (פ' פסואה)

פתאום קם אדם בבוקר, ופוקח את עיניו אל העולם. האם כל אחד פוקח את עיניו לעולם באותו אופן?

בעידן ויזואלי, בו אנו חיים, אנו מוצפים במסכים, בתמונות ודימויים,- האם הם מאירים או חוסמים בפנינו את העולם?
מה מעניק לנו תבונה, ותובנה; חוויה ויצירה; מה מאפשר לנו דרך לגעת במעמקי הנפש, ובמסתרי העולם? 

"ופשוטים הדברים, וחיים ומותר בם לנגוע" לאה גולדברג

בעידן בו החיים נמדדים בדברים "גדולים" – בכמויות, בהעצמה, בממון, במעמד, בריבוי בילויים;

הדברים הקטנים נשכחים – בעוד שמהם מתחילים הדברים הגדולים באמת. באמת?

הדברים הקטנים כמקור ליצירתיות, לפליאה, לאושר, לתובנה בעולמם של יוצרים, הוגים, ובחיינו כאן ועכשיו

"היה היה נסיך קטן...והוא נשא את נפשו לידיד..."

בעידן של תודעה אינדיבידואליסטית, תובנה אינסטרומנטלית והישגית; בעידן של פרימת קהילה ומשפחה מורחבת; בעת הזו של מצוקות העתים, תהומות הנפש, מרוץ החיים; נפנה לחוויות קשר, קירבה וסולידריות כחוויות מכוננות - על פי הדֶבֶר (א. קאמי) והעיוורון (סאראמגו), ועולמו של א. ד. גורדון

"מה לעשות עם החיים האלה, לעזאזל?

החיים כיצירה - על פי משנתו של א.ד. גורדון ("את החיים תשיג בחיים... כי החיים הם יצירה") יצירתו של א. קאמי (האם החיים בידינו : "חיי הם כפי שאני עיצבתי אותם"), ו...ריקודו של 'זורבה היווני'
ומנגד - החיים כהחמצה – על פי הנפילה (א. קאמי); מותו של איוון איליץ' טולסטוי ( טולסטוי); חיים של אחרים – פ. ה. דונרסמארק

סיפורי מסע בחיים הבוגרים

סיפורי מסע הם סיפורים מכונני תרבות במיתולוגיות וביצירות ספרות מרכזיות החל מהצו "לך לך" בתנ"ך, וממסעו של אודיסאוס. לסיפורי המסע ולגיבור במסעו – פנים רבות הנושאות מטען של ערכים, תפיסת עולם, תרבות ויצירה של חברה.
סיפורי המסע בעבר היו נחלתם של גברים צעירים, בעלי יכולות פיזיות טובות, בעלי העזה להתנסות באתגרים גדולים ורבי - משמעות, ובכך לחרוג מגבולות מוכרים ולהגשים חלומות וערכים. בעת הזו, גם אנשים בוגרים ומבוגרים יוצאים למסע רב - משמעות. מה מאפיין מסע "חדש" מעין זה?
"נשאל" את הדייג הקובני ב הזקן והים (א. המינגווי); את האיטלקי הזקן בהחיוך האטרוסקי (סמפדרו); את אלווין סטרייט בסיפור פשוט (סרטו של ד. לינץ'), ואחרים

סיפורי סבתא (בּוֹבֶּ¬ה מַיישֶה)

"כל אדם יוצר צריך קורת גג, פצע וסבתא" (עמוס עוז)

לא רק להיידי בת ההרים היה סבא... סבתא או סבא הם מקור השראה לסיפורי חיים של יוצרים כמו: לחיות כדי לספר\ מרקס; סיפור על אהבה וחושך\ עמוס עוז; סבי \זלדה ורבים אחרים;

סבא וסבתא יכולים להיות דמויות משמעותיות ביצירות ספרות וקולנוע כמו:
יש ילדים זיג זג \דוד גרוסמן, החיוך האטרוסקי\סמפדרו; ככה זה היה \מאיר שלו ועוד 

דר' מירי גלעד

חוקרת, משוררת, יוצרת ומרצה כריזמטית ורב - תחומית המאתגרת בהרצאותיה

תוך שילוב תחומי דעת מגוונים.

השכלה: מ.א. – אוניברסיטה בר-אילן (בהצטיינות) .
דוקטורט באוניברסיטה בר - אילן, מחלקה לספרות משווה
ניסיון: ניסיון רב בהנחיה והוראה בבתי ספר, במכללות, בהשתלמויות מורים, קתדרות, חוגי בית וארגונים.

יצירה: שלושה ספרי שירה:
"לרקעַ תמונות" שירה בשילוב צילום של אהוד גלעד;
"שעה אחת ביום", בהוצאת הקיבוץ המאוחד – זכה בפרס;
"רגע על פני האדמה" - בהוצאת הקיבוץ המאוחד;
ספר עיון: "מסע אל חוויית הרגע
בחיי היומיום וביצירתם של וירג'יניה וולף וס. יזהר " , הוצאת רסלינג

להזמנה ולפרטים נוספים:

טובה 052-7474121

דפנה 054-3979999

או מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם