טובה 052-7474121  דפנה 054-3979999
וואטסאפנעמה 052-7023373



"הקולנוע הישראלי בדרך אל האוסקר"

רחל שיין ארגמן

                                                                                                                                              

הרצאות קולנוע בליווי קטעי סרטים

"גבולות במשפחה הישראלית"

מפגש הנותן ביטוי למשפחות שונות ומעניינות בישראל.

בדיקת הגבולות ביחסים המושתתים על קשר- דם.

מנהגים, טקסים וביטויים במשפחות שונות ומיקומה של המשפחה הפרטית בתוך המשפחה הישראלית. 

המשפחה הפטריארכלית ב"סאלח שבתי" וב"אבו אל באנת", לעומת המשפחה המנוהלת ע"י נשים ב"שבעה".

תחרות בין אחים ב"איים אבודים" ועזרה הדדית בין אחיות ב"3 אחיות".

המשפחה החד הורית ב"כנפיים שבורות", "הקיץ של אביה", "אבא גנוב".

קשיי קליטה של משפחות המהגרים ממזרח אירופה ב"מעבר לים".

המשפחה הגרוזינית ותרבותה בסרטי דובר קוסשווילי- "מתנה משמיים".

המשפחה המרוקנית בסרטי חנה אזולאי, חיים בוזגלו ורונית אלקבץ ביניהם "שחור" ו"לקחת לך אשה".

המשפחה ההודית ב"סוף העולם שמאלה".

המשפחה האתיופית והתאקלמותה ב"זרובבל".

המשפחה הדתית ב"מדורת השבט" לעומת המשפחה האינדיבידואליסטית המודרנית ב"דברים שמתחת לשמש".

התא המשפחתי בקיבוץ ב"אדמה משוגעת" ושאר משפחות משוגעות... 

 "צה"ל- צבא חושב?!"

השרות הצבאי מעצב את דמות הישראלי המעורב.

עצם העובדה שהשירות הוא חובה הוא מזמין דיאלוג. הוא מזמין התנגדות. הוא מזמין התמסרות, הווי, חברותא ורגעים מיוחדים שלעולם לא יישכחו.

העובדה שחלק מן המתגייסים מסכנים את חייהם מולידה גיבורים.

צה"ל הוא כור היתוך של החברה הישראלית, אנשים שלא היה להם לכאורה סיכוי להיפגש נפגשים ויחד נרתמים למען מטרה אחת.

צה"ל מוליד חברויות שאין דומה להן.

לאורך כל השנים הסרטים הישראלים הגדולים מביאים לידי ביטוי את החיים במדינה שללא צבא אין לה חיים.

 

בשילוב קטעים מהסרטים:

"גבעת חלפון", "אחד משלנו", "מסע אלונקות", "ואלס עם באשיר", "יוסי וג'אגר", "צלילה חוזרת" ועוד אבני יסוד בקולנוע הישראלי.   

 "מהירושלמית התקנית ועד לסוף סופי סופני - השפה העברית בראי הקולנוע"

האם השפה העברית היא שפה של סרטים?

האם היא הפכה לכזו עם הזמן?

נתחיל בקטעים נדירים על חידושי השפה של אליעזר בן יהודה, ובהמשך נצפה בדן בן אמוץ המספר על חידושי השפה של שלונסקי.

השפה הארכאית בסרט "הם היו עשרה".

שפת העולים בקטעים מתוך "לול"

שיח החירשים ב"סאלח שבתי" (השפה המצוחצחת של אנשי הקיבוץ אל מול שפתו העילגת והמשעשעת של סלאח)

זכר ונקבה ומה שביניהם מתוך "אלכס חולה אהבה"

קיצורים צבאיים מתוך "גבעת חלפון"

סחר החליפין ושפת השוק בשיר ב"קזבלן"

ההומור שבסרטי אפרים קישון

כור ההיתוך ב"טיפת מזל"

שירים כמו "הורה היאחזות", "יידישע פיראטן", "שרית הספרית" וקלאסיקות אחרות,

שפת הפסוקים והברכות והדור הצעיר המלמד את הוריו ב"שחור"

וכמובן חידושים, שיבושים והמצאות מתוך "ארץ נהדרת" ו"הישראלים".   

"שירים גדולים מהסרטים"

עם ישראל אוהב לשיר. כוכבים נולדים, חבורות זמר מוקמות, כוריאוגרפיות עממיות נוצרות לצלילי השירים המוכרים, השירה בציבור גואה והחבר'ה רוקדים על השולחנות.

מה מקומו של הקולנוע ביצירה זו?

 

שירים ישראלים שנכתבו במיוחד לסרטים ישראלים הפכו לנכסי צאן ברזל: השירים פרצו מן המסך החוצה וקיבלו חיים משל עצמם.

לעתים השיר נשאר הרבה אחרי שהסרט נמוג ונעלם מהמסכים.

העובדה שהם נכתבו בשביל סרטים מעניקה להם משמעות נוספת.

שירים מהסרטים: קזבלן, השוטר אזולאי, כנר על הגג , הלהקה, ארבינקא ,דיזינגוף 99,  קונילמל, אני ירושלמי, חגיגה בסנוקר, סאלח שבתי, אבא גנוב 2 ואחרים.....

מהו שיר נושא?

מי כתב, מי הלחין ולאיזה סצינה באיזה סרט?

מי שר אותם ובאיזה תפקיד?

ומי ביצע אותם שוב... ושוב.. ושוב...  

"הייתי פעם ילד. בקולנוע"

סרטים רבים מסופרים מנקודת המבט של ילד, עד שזה הפך ממש לז'אנר,במיוחד בקולנוע הישראלי. 

נקודת המבט של הילד מאפשרת לצופה לראות רבדים שונים של הסיפור, בצורה שיוצרת פער בינם לבין הגיבור. הרי הילד רואה הכל, אבל לא מבין הכל, בעוד הצופה לפעמים מבין דברים "מעל לראשו" של הילד.

ההזדהות שלנו עם ילדים היא כמעט מיידית, בעיקר כשמדובר בילדים- גיבורים: ילדים שונים, מעניינים, שמחפשים להם דרך לשרוד ולגדול בתוך עולם של גדולים שלעתים הוא עולם מאיים.

סרטי הילדות הישראליים עוסקים בילדים שנחשפים לעולם המבוגרים ומגלים את סודותיהם: סודות שואה, סודות משפחה, כוחות נסתרים. מתוך הגילוי מתרחש תהליך ההתבגרות.

 

העיסוק הקולנועי בילדות מאפשר ליוצרים לעבד את החוויות המוקדמות מתוך ההבנה והפרופורציות של היוצר המבוגר.

בין הסרטים שנזכיר: פעם הייתי, הבוגד הקטן, כנפיים שבורות, הכל מתחיל בים, הקיץ של אביה, האסונות של נינה, היו לילות, מוקי בוערה  

"הדיוות – הנשים הגדולות של הקולנוע הישראלי"

מרבית הגיבורים בקולנוע הם גברים. הנשים שמופיעות לצדן הן לרוב סוג של מיתוס: בין אם מדובר ברעיה הצייתנית או במכשפה הרעה- רוב הנשים בקולנוע ממלאות תפקיד מסוים ואינן חורגות ממנו.

כך היו הדמויות הנשיות בקולנוע הישראלי בתחילתו, למשל בסרטי הבורקס, אך עם השנים דמות האשה הופכת עמוקה ומעניינת יותר. שחקניות גדולות כמו גילה אלמגור תרמו מאישיותן הייחודית לתפקידים שגילמו ויצרו דמויות שהן מעבר לדמות הכתובה בתסריט.

בהרצאה נסקור גם סרטים שנעשו על ידי במאיות נשים, למרות שאלה נותרו מעטות ופועלות בעיקר בשוליים.

בהרצאה זו נסקור כמה מהסרטים הנשיים החשובים שנעשו בארץ:

"פורטונה"- סרט על אשה שמורדת במוסכמויות המסורתיות ומשלמת בחייה.

"מצור"- מציג את דמות אלמנת המלחמה, בגילומה של גילה אלמגור.

"מלכת הכביש"- גילה אלמגור בתפקיד זונה מזרחית וטובת לב.

מעגלים של שישבת- הווי החיים התל אביבי הריקני מבעד לעיני 4 רווקות.

"על חבל דק"- סיפור סמי- אוטוביוגרפי של מיכל בת אדם, אשר מציג את מערכת היחסים שבין ילדה לאם מעורערת בנפשה.

"הקיץ של אביה"- סיפור אוטוביוגרפי של גילה אלמגור, שמגלמת את האם.  

"שחור"- סרטה של חנה אזולאי- הספרי על מקום האשה במשפחה מסורתית.

"כנפיים שבורות"- התמודדות משפחתית לאחר מות האב ומערכת יחסים מורכבת בין אם לבתה הבכורה

"אור"- סרט ריאליסטי העוסק באם העובדת בזנות ונתמכת בבתה היחידה. "ולקחת לך אשה"- אשה מזרחית שמואסת בתפקיד שהוכתב לה.  

"תל אביב כוכבת קולנוע" - 100 שנה לתל אביב בראי הקולנוע

בהרצאה זו אני סוקרת את ראשיתה של העיר. בהרצאה משולבים קטעי סרטים נדירים וכן קטעים מתוך סרטים ידועים שערכתי במיוחד.

בין קטעי הסרטים:

קטע מתוך 1913 שצילם צוות מזרח מאודסה שהגיע לארץ

קטעים מיומני אקלסרוד

קטעים מהכרזת המדינה בת"א

ומתוך הסרטים העלילתיים:

אלכס חולה אהבה, המדבר על תקופת הצנע

ארבינקא, העוסק בין השאר בבעיות החניה בת"א

תעלת בלאומילך, המספר על מטורף שרצה להפוך את ת"א לונציה

השוטר אזולאי, בקטעי ה"חרקות" והפשע ביפו

קזבלן, שיקום שכונות ואהבה בין- עדתית על רקע העיר והשוק

קטעים מסרטיו של אורי זוהר- "מציצים" ו"עיניים גדולות"

וכן קטעים על מלחמת המפרץ מ"שירת הסירנה" ועוד ועוד.  

"ירושלים והנוף הדתי" 

    ירושלים והים שלה (ים המלח) היא אתר הצילומים הייחודי ביותר בישראל.

    נוף הקדומים של העיר מזמין זוויות קולנועיות מרתקות והנוף האנושי המגוון מזמין קונפליקט, שהוא בסיס היצירה הקולנועית.

    הנוף האנושי המגוון בירושלים מזמין קונפליקט, שהוא בסיס היצירה הקולנועית. ותחת המשוואה היוצרת אמנות, מקום, מצב, יחסים וטיפוסים- ירושלים מספקת תוכן, משמעות וסיפורים בשפע.

    בין היתר פעל בירושלים הקולנוען עמוס קולק, בנו של ראש העיר לשעבר, אמנון רובינשטיין, משה מזרחי, דוד וולך- המביא את סיפורה של הקהילה החרדית.

    בין הסרטים הירושלמים ניתן למצוא גם את "מישהו לרוץ איתו", עפ"י סיפורו של דוד גרוסמן, "חימו מלך ירושלים" עפ"י סיפורו של יורם קניוק ואחרים.

    יהורם גאון, האמן המזוהה ביותר עם העיר, מככב באינספור סרטים ישראלים.

    בהרצאה נגלה את היצירה הקולנועית שנעשתה בירושלים, המביאה לידי ביטוי תופעות משמעותיות מהווית החברה הישראלית ומהווית העיר.

    קטעי סרטים נוספים המשולבים בהרצאה: 

    "אני ירושלמי"- יהורם גאון המחפש את ילדותו.

    "קרוב לבית"- על שירות של חיילות בעיר.

    "אוהב אותך רוזה"- משה מזרחי בסיפור אמיתי על משפחה בירושלים.

    "עיניים פקוחות" ו"חופשת קיץ" - הצצה אל העולם החרדי ויוצאי הדופן בו.  

    "הקיבוץ- רק בישראל"

    צורת ההתיישבות הייחודית תמיד עוררה יצרים עזים: מההתלהבות הציונית הראשונית, הערכים הסוציאליסטיים והסגפנות האידיאולוגית של הימים ההם, ועד להפרטה והאכזבה הגדולה של השנים האחרונות.

    בני הדור השני למייסדים, מי שגדל והתבגר בבתי הילדים, תוך ריחוק פיזי ולעתים אידיאולוגי מההורים, יצרו סרטים שחלקם מתרפקים על הילדות בקיבוץ וחלקם בועטים במה שהקיבוץ מסמל עבורם.

    בעבר, הקיבוצניק סימל את חיילי יחידות העלית, את הצבר במהותו.

    כיום הקולנוע מתחשבן עם הקיבוץ ועם הייחודיות הזו.

    בין הסרטים שישולבו בהרצאה:   בן לוקח בת, 8 בעקבות 1, אדמה משוגעת, הוא הלך בשדות, חסמב"ה, חבורה שכזאת, ילדי השמש, אסקימוסים בגליל, הקיץ של אביה, עץ הדומים תפוס, מבצע סבתא, נועה בת 17 וסרט ההמשך- לא בת 17

    "קולנוע חוצה ישראל- מטבריה ועד ירוחם"

      מסע קולנועי ברחבי ארץ ישראל מגלה לנו את הייחוד של כל מקום ומקום.

      בין אם מדובר בקדושה הצפתית, בבתי המלון הטבריאנים, בקוסם מעפולה, לאורך חוף הים, דרך מגרשי הכדורגל של באר-שבע, העוקץ ממצפה רמון ועד לחופש האילתי- כאשר מקום הופך ללוקיישן, הסיפור שלו יוצא החוצה.

      הקולנוע ממקד עבורנו את המבט- הוא מראה חלק מהתמונה, חלק מהנוף. הוא מדגיש חלקים מסוימים על חשבון התמונה הרחבה. הוא לא מתיימר להיות אובייקטיבי.

      הבמאי בוחר עבורנו מה ייצג מקום מסוים: התושבים? בתי המגורים? פאב? חוף הים? מגרש כדורגל?

      מרגע שהסרט יצא לאקרנים יחסי הגומלין בין המקום לאמנות מתחזקים- הלוקיישן הקולנועי הופך לחלק מהדימוי של העיר ומשנה את האופי שלה. 

      בין המקומות שנטייל בהם עם הסרטים:

      טבריה- אביבה אהובתי, אבא גנוב

      באר שבע- וסרמיל

      לוד- חתונה מאוחרת

      ים המלח- ללכת על המים

      יפו- קזבלן, עג'מי

      ת"א- החיים עפ"י אגפא...

      ירושלים- האושפיזין

      רמלה- סיפור גדול

      הרצליה- אילי ובן

      חיפה- כנפיים שבורות, צומת וולקן

      ירוחם- ביקור התזמורת  

       "דור שני לשואה יוצר קולנוע"

        רוב סרטי השואה הידועים בישראל ובעולם לא נעשו בארץ. אמנם חלקם נעשו על ידי יוצרים יהודים, דוגמת ספילברג, אבל אלו קולנוענים החיים ופועלים בחו"ל. זמן ההפנמה של הקולנוענים הישראלים מביא אל המסך את סיפורי השואה רק אחרי שנות תקומה.

        היוצרים בני הדור השני מספרים את סיפורה של משפחתם, או סיפור אישי של אחד מהוריהם, ומתמקדים בהשפעה ארוכת הטווח של הטראומה על חייהם במציאות הישראלית.

        היצירה היא דרך להתמודד ולרפא את הפצעים, או רק את חלקם.

        היות וסיפור השואה היה מוצנע ומוחבא ע"י הניצולים, בני הדור השני פתחו פתח לשיח עמם באמצעות היצירה.

         

        בהרצאה נשלב קטעים מתוך סרטים של יוצרים ישראלים. ביניהם:

        הקיץ של אביה+ עץ הדומים תפוס- עפ"י גילה אלמגור, במאי אלי כהן

        החוב/ אסף ברנשטיין ועידו רוזנבלום

        ללכת על המים/ איתן פוקס וגל אוחובסקי

        מוקי בוערה/ משה זונדר והבמאים לינה וסילבה צ'פלין

        אמא של ולנטינה/ מתי הררי ואריק לובצקי

        אביב 41/ אורי ברבש

        בגלל המלחמה ההיא/ אורנה בן דור

        פיצה באושוויץ/ משה צימרמן

        תל אביב ברלין/ ציפי טרופה

        טרנזיט/ דני וקסמן

        מטאליק בלוז/ דני ורטה

        הדקדוק הפנימי/ ניר ברגמן

        פעם הייתי/ אבי נשר

        מכתבים לאמריקה/ חנן פלד  

        "ראשית הפרסום והגרפיקה בארץ ישראל"

        על הסימבולים שאפיינו את תחילת הוויתנו והיוצרים שאחראים לכך.

        הרצאה הסוקרת את התפתחות האייקונים הגרפיים הראשוניים בארץ: מאיל הדואר של האחים שמיר, דרך הפרה האדומה של פרנץ קראוס, התינוק של "שמן", גברת אמה וילד הקרטיב- הדמויות שיצאו מהכרזות ונכנסו לפנתיאון הפרסום הישראלי.

        מסעות פרסום ראשוניים, כרזות מגויסות, גרפיקאים של מפלגות ועוד.

        בין הגרפיקאים שנתוודע לחייהם ועבודותיהם:

        האחים שמיר

        פרנץ קראוס

        פרץ רושקביץ

        זאב רבן

        יוחנן סימון

        פריץ מאוריבר

        ריקו בלס

        גרפיקה קיבוצית

        ואחרים.  

        "האהבה היא גשר"

        בחברה הישראלית, רבים המכשולים למימוש האהבה- איזה סרט...   

        אנחנו גדלים על סיפורי אהבה, כמהים להם ומתמסרים להם בלב שלם, זהו כוחה של פנטזיה. לא סתם הסרטים הגדולים בכל הזמנים מתבססים על סיפור אהבה הפכפך: "קזבלנקה", "צומת מילר", "הנץ ממלטה", "הסנדק", "פורסט גאמפ" ועוד, שלא לדבר על סרטים רומנטיים במובהק כמו "הארי פגש את סאלי" או "חלף עם הרוח".

        בכל סיפור אהבה טוב יש מכשול, סיבוך, קונפליקט ותעוזה שעוזרת להתגבר על המכשול. ולפעמים יש אפילו סוף טוב...

        גם הסרטים הישראלים מתמסרים לסיפורי האהבה: אהבה ראשונה, אהבה עד שגעון, אהבה בין בני עדות או מגזרים שונים, אהבה מסוכנת ועוד. 

        נצפה בקטעים מהסרטים: הוא הלך בשדות, סאלח שבתי, איי לייק מייק, הבית ברחוב שלוש, בלוז לחופש הגדול, חולה אהבה משיכון ג', שירת הסירנה, ההסדר, כלת הים, עפולה אקספרס, שנת אפס, סיפור גדול, דידנגוף 99 

        "איך צומח צבר בקולנוע?"

        דור שני לשואה יוצר קולנוע

        רוב סרטי השואה הידועים בישראל ובעולם לא נעשו בארץ. אמנם חלקם נעשו על ידי יוצרים יהודים, דוגמת ספילברג, אבל אלו קולנוענים החיים ופועלים בחו"ל. זמן ההפנמה של הקולנוענים הישראלים מביא אל המסך את סיפורי השואה רק אחרי שנות תקומה.

        היוצרים בני הדור השני מספרים את סיפורה של משפחתם, או סיפור אישי של אחד מהוריהם, ומתמקדים בהשפעה ארוכת הטווח של הטראומה על חייהם במציאות הישראלית. היצירה היא דרך להתמודד ולרפא את הפצעים, או רק את חלקם. היות וסיפור השואה היה מוצנע ומוחבא ע"י הניצולים, בני הדור השני פתחו פתח לשיח עמם באמצעות היצירה.

        בהרצאה נשלב קטעים מתוך סרטים של יוצרים ישראלים. ביניהם: הקיץ של אביה+ עץ הדומים תפוס- עפ"י גילה אלמגור, במאי אלי כהן, החוב/ אסף ברנשטיין ועידו רוזנבלום, ללכת על המים/ איתן פוקס וגל אוחובסקי, אמא של ולנטינה/ מתי הררי ואריק לובצקי, אביב 41/ אורי ברבש, בגלל המלחמה ההיא/ אורנה בן דור, פיצה באושוויץ/ משה צימרמן,, תל אביב ברלין/ ציפי טרופה, טרנזיט/ דני וקסמן, מטאליק בלוז/ דני ורטה, הדקדוק הפנימי/ ניר ברגמן, פעם הייתי/ אבי נשר, מכתבים לאמריקה/ חנן פלד 

        "אומרים לנו שיש סקס אחר"

        על העדפה חד מינית בקולנוע הישראלי

        תל אביב הפכה בשנים האחרונות לבירה של הקהילה הגאה. מכל רחבי העולם נוהרים אל העיר המשוחררת והמאפשרת. הנושא כבר מזמן אינו טאבו בכלי התקשורת וכל סדרה מתהדרת היום ב"גיי מחמד".

        גם הקולנוע הישראלי מרבה לעסוק בנושא.

        מאז ימי עמוס גוטמן, שהיה פורץ דרך ויצר קולנוע גאה עוד טרם "היציאה הגדולה מהארון", ועד לסרטיו של איתן פוקס שעוסקים בהיבטים שונים של אהבה, התמודדות ומעורבות בחיי הקהילה הגאה.

        ההרצאה עוסקת בהומוסקסואליות, לסביות וטרנסג'נדריות.

        נצפה בקטעים ממבחר סרטים, ביניהם:

        "נגוע"/ עמוס גוטמן, "ללכת על המים"/ איתן פוקס, "הבועה"/ איתן פוקס, "יוסי וג'אגר"/ איתן פוקס, "הסודות"/ אבי נשר, "הדברים מאחורי השמש"/ יובל שפרמן, "דיזנגוף 99"/ אבי נשר, "מעגלים של שישבת"/ עידית שחורי 

        "פשעים ועבירות קלות"

        פשע הוא מנוע דרמטי חזק ועוצמתי. מה שעשו סקורסזה, טרנטינו, פולנסקי, האחים כהן ובמאים ידועי שם אחרים ברחבי העולם, ניסו לעשות בגרסה מקומית גם הבמאים הישראליים.

        הסרטים עוסקים בשוד, סחר בנשים, סחר בסמים, עבירות צווארון לבן, רצח ואונס ואפילו רצח ראש הממשלה. בעבר דמות הפושע בסרט הישראלי היתה של מזרחי במצב סוציו אקונומי נמוך והשוטרים היו נאיביים כמו השוטר אזולאי. מאז, הפושעים מתוחכמים, מגוונים ומכל שכבות האוכלוסיה, היס"מ לא פראייר של אף אחד, והסרטים מלאים באקשן.

        נצפה בקטעים מהסרטים:

        השוטר/ נדב לפיד (סרט חדש), אילי ובן/ אורי רביד, מישהו לרוץ איתו/ עודד דוידוף, החוב/ אסף ברנשטיין, מתנה משמיים/ דובר קוסאשווילי, אור/ קרן ידעיה, התפרצות X / איתן צור, סרק סרק/ חיים בוזגלו 

        "לבנון- הטראומה שלא נגמרת"

        מלחמת לבנון הראשונה ומלחמת לבנון השניה, והמלחמה המתישה לאורך הגבול הלבנוני, גבו מחיר כבד ונחרטו בנפשם של לוחמים ובמאים. במרחק של זמן, נוצרים סרטי קולנוע הבוחנים את הטראומה מכיוונים שונים.

        החוויה המטלטלת אינה מרפה.

        בין השאר נצפה בקטעים מהסרטים:

        לבנון/ שמוליק מעוז, ואלס עם באשיר/ ארי פולמן, עונת הדובדבנים/ חיים בוזגלו, גמר גביע/ ערן ריקליס, בופור/ יוסף סידר, המלחמה הראשונה שלי/ יריב מוזר 

        "מספר לסרט"

        על עיבודים קולנועיים של ספרות מקור

        על הספרים שזוכים לעיבוד קולנועי, על הסינרגיה בין המדיות, מה נשאר מהספר כשהוא הופך לתסריט ואיך גיבורים לובשים צורה קולנועית.

        האם הסרט מחזיר אותנו לספר? מרחיק אותנו?

        ואיזה ספרים מתאימים לעיבוד קולנועי?

        נצפה בקטעים מהסרטים:

        חבורה שכזאת – עפ"י פוצ'ו, הדקדוק הפנימי- עפ"י דוד גרוסמן, מישהו לרוץ איתו- עפ"י דוד גרוסמן, קופסה שחורה- עפ"י עמוס עוז, התפרצות X- עפ"י עדנה מזי"א, הבוגד הקטן- עפ"י "פנתר במרתף" של עמוס עוז, פעם הייתי- עפ"י "בשבילה גיבורים עפים" של אמיר גוטפרוינד, אולי תרדו שם- עפ"י פוצ'ו, התגנבות יחידים- עפ"י יהושע קנז

        "האשה הישראלית החדשה בקולנוע"

        דמות האשה בקולנוע הישראלי עברה גלגולים רבים מאז התחילה את דרכה כ"נערתו של" הגיבור, ועד שהפכה לדמות עגולה וחיונית בפני עצמה.

        החל משנות ה- 90', במאים כבר לא חוששים להציב במרכז הסרט דמויות מורכבות של נשים.

        הגיבורות הנשיות מעזות לפעול באופן לא מקובל, לשבור את גבולות התפקיד האמהי/ משפחתי/ חברתי ובדרך ליצור דימוי נשי- קולנועי חדש.

        בין הסרטים:

        שירת הסירנה/ איתן פוקס, תנועה מגונה/ צחי גראד, האסונות של נינה/ שבי גביזון, עפולה אקספרס/ ג'ולי שלז, שלוש אמהות/ דינה צבי ריקליס, נודל/ איילת מנחמי, חמש שעות מפריז/ לאון פרודובסקי 

         

        רחל שיין ארגמן

        חברת האקדמיה לקולנוע ולקטורית בקרן הקולנוע הישראלי.

        יוצרת, מפיקה במאית ואשת תוכן שיצרה את מיטב הקלסיקה הישראלית לילדים בדיוידי.

        אשת טלויזיה ומי שערכה והפיקה עשרות תוכניות לערוצים 1 2 ו10

        בעברה שחקנית תאטרון הקאמרי וסולנית להקת חיל האויר המיתולוגית. 

         

        שלום טובה,

        ביוני 13' הופיעה בפני מועדון הותיקים של קיבוץ עין גדי רחל שיין-ארגמן בערב המוקדש ל"שירים הגדולים מהסרטים הישראלים".
        ברצוני להחמיא לרחל על אופן הגשת הנושא, על הבקיאות, המקצועיות ואהבת חומר שהורגשו בכל קטע וקטע.
        התגובות שקבלתי מכולם היו מצויינות, עם הרבה טעם להמשך בנושאים נוספים בתחום הקולנוע. בשנה הבאה נסגור, כניראה, על סדרה.
        אני ממליצה בכל לב!!!

        להזמנה ולפרטים נוספים:

        טובה 052-7474121

        דפנה 054-3979999

        או מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם