טובה 052-7474121  דפנה 054-3979999
וואטסאפנעמה 052-7023373



היסטוריה פופולרית - היסטוריה ארצישראלית ויהודית, גרמניה הנאצית והשואה

עופר אדרת

 

שיעור בהיסטוריה: מאחורי הקלעים של פרשיות היסטוריות מרתקות שנחשפו ב"הארץ"

מסע בזמן בליווי תיעוד ויזואלי אל מבחר פרשיות היסטוריות מרתקות, מסעירות ומעוררות מחלוקת, שנחשפו על ידי בתחקירים עיתונאיים בשנים האחרונות ב"הארץ", ואקטואליות כאן ועכשיו.

בין הנושאים בהרצאה:

  • סוד הכספות של קפקא - על המשפט שמסעיר את עולם הספרות והחל בעקבות כתבה קטנה בעיתון "הארץ".
  • ג'וק בהיכל - איך הגיע ג'וק למוזיאון העצמאות, ומה החליטה הממשלה אחרי פרסום התמונה שלו ב"הארץ"?
  • הישראלי שספר השיאים של גינס הכתיר בתור הגבר המבוגר בעולם - סיפורו המדהים של ישראל קרישטל.
  • ניצול אושוויץ ומוכר ממתקים מחיפה – שעשה את הדרך לתהילה בזכות כתבה שלי.
  • המאהבות של בן גוריון - הסערה שפרצה בעקבות פרסום כתבה אחת, והדיון בשאלה: האם מכתבי אהבה חושניים ששלח "הזקן" לנערה אחת הם עניינו של הציבור הרחב או חומר למדורי הרכילות?
  • מי מכר את דגל "אקסודוס" - איך התגלגל הסמל של מפעל ההעפלה למכירה פומבית? ולמה המדינה לא שומרת על האוצרות ההיסטוריים שלה?

קהל יעד: כללי + תלמידי תקשורת 

בין צניעות לנהנתנות: מסע היסטורי מעצבן, משעשע ומפתיע אל מנהיגי העבר

הנשיא בן צבי התנגד להעלאת המשכורת שלו ונאבק נגד החלטת הכנסת בנושא; גולדה מאיר התעקשה לדווח במכס על הפטיפון שקנתה בלונדון; לוי אשכול דרש להחזיר 50 לירות לתורם אלמוני; ויגאל אלון דרש שלא ישפצו את הדירה שלו...

דוגמאות לצניעות של מנהיגי העבר מהדור הישן של היישוב לא חסרות. נציג כמה מהן, שהפכו בשנים האחרונות "ויראליות" בפייסבוק בזכות כמה ארכיונים, שדאגו לסרוק ולהפיץ מסמכים היסטוריים שייפארו את עברם של מנהיגי העבר. ומנגד, נספר גם על הנהנתנות של אותם מנהיגים ממש, ונחזור לפרשות נשכחות שהציבור הרחב פחות מכיר: מי שילם על עשרת אלפים הספרים שקנה בן גוריון? למה לוי אשכול מכר את דירתו הפרטית למשרד האוצר, שבראשו עמד? איך התמלא בדולרים החשבון המפורסם של רבין בארה"ב? ועוד ועוד ועוד...

ציידי הנאצים: בין ההצלחה שבלכידת אייכמן לפספוס של ד"ר מנגלה

בשנות ה-60 יצא "המוסד" לסדרת מבצעים נועזים ברחבי העולם בניסיון לשים את ידו על בכירי המשטר הנאצי, שמצאו מקלט הרחק ממולדתם. בשיטות פעולה שנראות כלקוחות מסרטים הוליוודיים, הם הצליחו לתפוס את אייכמן ליד ביתו בארגנטינה ולחטוף אותו לישראל, כאן עמד לדין והוצא להורג. ואולם שורת פאשלות ופספוסים הביאה לכך ש"המלאך מאושוויץ", הנודע לשמצה אף יותר מאייכמן, לא סיים את חייו בתלייה.

נתאר את המבצעים הנועזים, את ההצלחות הכבירות ואת הפספוסים המהדהדים, וננסה להבין למה היה חשוב כל כך לישראל הצעירה להשקיע מאמצים ואנרגיה כה רבים במבצעים האלה.

פולין והשואה במאה ה-21: בין זיכרון, שכחה והכחשה

ממשלת הימין שעלתה לשלטון בפולין ב-2015 שמה לה למטה לעצב מחדש את "מדיניות הזיכרון" של המדינה. בין היתר, היא החלה לרדוף היסטוריונים שחוקרים וכותבים על פשעי פולנים בשואה; לפאר ולהאדיר בצורה מוגזמת פולנים שהצילו יהודים; ולהילחם בכל מי שמעז להשתמש בביטוי "מחנה השמדה פולני".

בהרצאה נציג את הוויכוח ההיסטורי, הפוליטי, הציבורי והתקשורתי הלוהט שמתנהל בימים אלה בתוך החברה הפולנית ביחס לשלדים בארון הפולני, דרך מקרי מבחן כמו הפוגרומים בידוובנה (1941) ובקיילצה (1946). נבדוק מי מנסה לשכתב את ההיסטוריה ומדוע? מי נאבק על האמת ומה המחיר שהוא משלם על כך? וננסה להבין האם ואיך עם של קורבנות הפך בעצמו לעם של רוצחים?

*מתאים לכל מועד וגם סביב יום השואה הבינלאומי (27.1) או הישראלי (11-12/4)

הפיצוץ במלון המלך דוד: פיגוע טרור יהודי?

ב-22 ביולי 1946 החריד רעש עז את ירושלים. 91 אנשים, בהם ערבים, בריטים ויהודים, נהרגו בקריסת אחד האגפים במבנה המרשים של מלון המלך דוד, בו שכנה הנהלת השלטון הבריטי המנדטורי. מאחורי הפעולה עמדו אנשי אצ"ל. 72 שנה אחרי, עדיין נמשך הוויכוח סביב השאלה האם היה זה פיגוע טרור לכל דבר, או שמא פעולת התנגדות לגיטימית, והאם המחיר הכבד הצדיק את המעשה. זקני אצ"ל ו"ההגנה" עדיין רבים על שאלת האחריות לביצוע הפעולה והשלכותיה.

בהרצאה נתאר בפרטי פרטים את הרקע ההיסטורי ("השבת השחורה", מאבק המחתרות נגד המנדט הבריטי ועוד), את הוויכוח הפנימי ביישוב בסוגיית היחס אל הבריטים ונעיין בעדויות של מי שהיה שם ועדיין איתנו כדי לספר.

תיק קסטנר: בין בוגד למציל

ב-1957 נורה ד"ר ישראל קסטנר בפתח ביתו בתל אביב. שנתיים לפני כן קבע בית המשפט כי "מכר את נפשו לשטן" כששיתף פעולה עם הנאצים, וכי תרם להשמדת יהודי הונגריה במחיר הצלתם של קבצת יהודים "מיוחסים". עשרה חודשים לאחר שנרצח טיהר בית המשפט את שמו, אך הוויכוח על דמותו: בין מציל לבוגד - לא נרגע עד היום. נעיין בגרסאות השונות על הצדדים השונים באישיותו ובדמותו של קסטנר, נעלעל בפרוטוקולים מטרידים של דיוני ממשלה על הרצח שלו, וננסה להבין מה כל כך מסעיר מדינה שלמה בדמותו של אדם אחד, 60 שנה אחרי שנרצח.

מי רצח את ארלוזורוב ולמה זה אכפת לנו?

רומן אסור עם אשתו של שר התעמולה הנאצי? התנקשות פוליטית שביצעו אנשי בית"ר? חיסול לאומני בידי ערבי? כבר 85 שנה שהשאלה המיתולוגית "מי רצח את ארלוזורוב?", שהפכה כבר מזמן למטבע לשון בשפה העברית, חוזרת ונשאלת.

בהרצאה נציג את כל הניסיונות לפענח את הרצח ונדון במשמעות ההיסטוריות והפוליטית שלו - אז והיום.

שולה כהן: המרגלת שלנו בלבנון

היא דיווחה למודיעין הישראלי על ההכנות למלחמת העצמאות, וסייעה להבריח מביירות אלפי עולים לישראל; היא עמדה בגבורה בחקירות ובעינויים, אך נידונה למוות באשמת ריגול; בתקשורת הערבית היא כונתה "מאטה הארי של המזרח התיכון, על שם המרגלת ההולנדית המפורסמת;

סיפורה הסוער של המרגלת הישראלית שנפטרה בגיל 100 ולקחה עמה לקבר רבים מסודותיה.

סיפורי גבורה ואומץ יוצאי דופן מתקופת השואה

גבורה, אומץ לב ואנושיות של יחידים עומדים במרכז ההרצאה הזו.

  • נצא לדרך עם הסיפור הבלתי ייאמן "רכבת אל החופש" שבמרכזו חיילי שיריון אמריקאים שעצרו בגופם קרון רכבת ובו 2,500 יהודים שהנאצים הובילו אל מותם בשבוע האחרון למלחמה;
  • נמשיך בדיון בשאלה המורכבת - האם גם מצילים יהודים ראויים לקבל הנצחה דומה לזו של "חסידי אומות עולם" - נציג כמה סיפורי גבורה מהסוג הזה ונתאר את הצעת החוק בנושא ואת ההתנגדות של "יד ושם" לכך;
  • נדרים לקיבוץ "יד מרדכי" לחלקת הקבר העזובה של ולדיסלב קובלסקי - חסיד אומות עולם פולני, שהתחתן עם אחת הנשים היהודיות שהציל, וננסה לברר למה אף אחד לא הסכים לקבור אותו ומדוע קברו נותר יתום עשרות שנים?;
  • "נטוס" לפריז, כדי להכיר את הסיפור על השייח' המוסלמי שהסתיר יהודים במסגד ואח"כ נמשיך לברלין ונדבר על חסיד אומות העולם הערבי היחיד שהוכר עד כה ע"י יד ושם - ונתהה מדוע משפחתו סירבה לקבל את התואר; ולסוף נדבר אפילו על חסידי אומות עולם נאצים. 

*מתאים לכל מועד, אבל במיוחד ליום השואה הבינלאומי (סביב 27 בינואר 2018) וליום השואה בישראל (11-12 אפריל 2018) 

קפקא בתל אביב: מסע היסטורי-בלשי-ספרותי בעקבות שאריות עיזבונו של הסופר היהודי

לפני עשור, בעקבות תחקיר שלי, התגלה כי בדירה פרטית בתל אביב מסתתרים עדיין כתבי יד של הסופר היהודי-צ'כי ואחד הסופרים החשובים בעולם, פרנץ קפקא. בעקבות החשיפה נפתח משפט ארוך, מפותל ורוויי יצרים, בו תבעה הספריה הלאומית של מדינת ישראל לקבל את כתבי היד האלה לידיה.

במהלך המשפט נחשפה מסכת של צוואות נבגדות, שקרים ומניפולציות - וברקע להכל - הרבה מאוד כסף.

נכיר את הדמויות העיקריות בעלילה - קפקא, חברו הקרוב מקס ברוד, שהבריח לארץ ישראל את כתבי הילד שלו והציל אותם משיני הנאצים; המזכירה שלו, אסתר הופה, שמכרה אותם לכל המרבה במחיר בניגוד לצוואתו; ובתה חווה – גיבורת "המשפט" של קפקא – לא הרומן המפורסם, אלא המשפט האמיתי שנערך כאן בתל אביב; נתהה "למי שייך קפקא"; ונסקור את ההתפתחויות האחרונות בפרשה, אשר עדיין לא באה אל סופה.

בין עיתונות לגנאלוגיה: פרשות משפחתיות מסעירות שפוצחו בתקשורת

בשנים האחרונות חקר משפחות (גנאלוגיה) הוא תחום צומח ומתפתח, שהרבה אנשים נעזרים בו כדי ללמוד על מוצאם, להרחיב את עץ המשפחה שלהם וגם... לפתור תעלומות משפחתיות/אישיות מסוגים שונים - קשות, כואבות או מפתיעות ומשעשעות.

לעיתים, אפשר לרתום את כוחה של התקשורת כדי לסייע בפיצוח תעלומות כאלה.

בהרצאה נדגים כיצד - תוך הצגת כמה מהפרשיות המענייניות ביותר שפוצחו על ידי מעל דפי העיתון בשנים האחרונות.

דוגמאות נבחרות: לאן נעלם סבא של אילנה מוזס מחולון ולמה היא בכתה כשנפגשנו בארכיון הסמוך לברלין? מי הילדה הארצישראלית שכתבה מכתב מרגש למלך בריטניה בשנות ה-30, ואיך כתבה ב"הארץ" סייעה לארכיון המדינה לאתר אותה? איפה הסתתרה כל השנים משפחתו של חסיד אומות העולם הפולני שנקבר ביד-מרדכי? ואיך זוהתה האישה שבמרכזו של צילום השואה המדהים ביותר אי פעם? 

אדוני הנשיא: היכרות עם יצחק בן צבי, הנשיא השני של מדינת ישראל

מסע היסטורי אל חייו ופועלו של יצחק בן צבי. מהטיול הראשון שערך בא"י ב-1904, דרך לימודי המשפטים בטורקיה לצד חברו, בן גוריון, והגירוש מהארץ בידי הטורקים; עבור בשירותו ב"גדודים העבריים" במלחמת העולם הראשונה; וטיפוסו בצמרת הפוליטית ביישוב במלחמת העולם השנייה; ועד בחירתו לנשיא ומפעל חייו - המכון לחקר הקהילות היהודיות בארצות המזרח 

פולין והשואה במאה ה-21: בין זיכרון, שכחה והכחשה

ממשלת הימין שעלתה לשלטון בפולין ב-2015 שמה לה למטה לעצב מחדש את "מדיניות הזיכרון" של המדינה. בין היתר, היא החלה לרדוף היסטוריונים שחוקרים וכותבים על פשעי פולנים בשואה; לפאר ולהאדיר בצורה מוגזמת פולנים שהצילו יהודים; ולהילחם בכל מי שמעז להשתמש בביטוי "מחנה השמדה פולני".

בהרצאה נציג את הוויכוח ההיסטורי, הפוליטי, הציבורי והתקשורתי הלוהט שמתנהל בימים אלה בתוך החברה הפולנית ביחס לשלדים בארון הפולני, דרך מקרי מבחן כמו הפוגרומים בידוובנה (1941) ובקיילצה (1946). נבדוק מי מנסה לשכתב את ההיסטוריה ומדוע? מי נאבק על האמת ומה המחיר שהוא משלם על כך? וננסה להבין האם ואיך עם של קורבנות הפך בעצמו לעם של רוצחים?

*מתאים לכל מועד וגם סביב יום השואה הבינלאומי (27.1) או הישראלי (11-12/4) 

עופר אדרת

יליד 1981 מתל אביב, בעל תואר שני בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב, משמש כתב ההיסטוריה של עיתון "הארץ" מאז 2012, ומסקר מעל דפי העיתון באופן שוטף פרשיות היסטוריות בדגש על היסטוריה ארצישראלית ויהודית וכן היסטוריה של גרמניה הנאצית והשואה. חי ועבד בברלין ובקרקוב, דובר גרמנית ולומד פולנית. בין הסיפורים הייחודיים שחשף בשנים האחרונות: פרשת העיזבון הספרותי של קפקא; הכתרת תושב חיפה כ"איש המבוגר בעולם"; מחדל הנצחת החללים במשרד הביטחון; פעילות ארכיון המדינה - בין ליקויים לפריצת דרך טכנולוגית; הזנחה בטיפול אתרי מורשת לאומיים ברחבי הארץ; רכבת אל החופש - סיפור הצלה יוצא דופן מהשואה; ועוד. לצד זאת, הוא עורך וכותב את מדור ההספדים "אחרי מות" וכתב את החידון ההיסטורי "האיש שהיה".

להזמנה ולפרטים נוספים:

טובה 052-7474121

דפנה 054-3979999

או מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם